בימים אלה נחגג יומולדת ביזארי משהו. על הכיסא שמורם לכבוד השנה הבאה יושבת הפגנת מחאה קטנה, ילדונת בת 149, שכל עוונה בהשבתת מפעל טקסטיל אחד בניו יורק. חלוצות הפמיניזם, פועלות המפעל, כוננו את שביתת הנשים הראשונה בדרישה להקל את תנאי העבודה הקשים ולהעלות את שכרן. כמעט שלושה יובלות אחר-כך והדרישה עודה עומדת בעינה. אמנם, החלק הראשון השתפר קצת ותנאי ההעסקה הומרו במילים גדולות כ"קריירה ומשפחה". אך התחום השני, לפחות על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לא עבר רפורמה רצינית. שכר האישה לשעת עבודה הינו עדיין רק 83 אחוזים משכרו הממוצע של גבר לאותה שעה. אולי נחוצים שלושה יובלות נוספים על מנת להשלים את הפער.
יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, תא"ל דבורה חסיד, לא שותפה לתחזית הנ"ל. היא מבטיחה שהנשים יזדקקו ללא יותר מעשר שנים על מנת להשתלב כראוי, ועוד במקום שמייצג את הגבריות בהתגלמותה: צה"ל.
"בשנים הקרובות הצבא יהיה תלוי בנשים הרבה יותר מבעבר", היא מבטיחה, "מסיבה פשוטה. דמוגרפיה. מצבת כוח האדם של הנשים תהיינה בקרוב גבוהות משל הגברים". ישנה גם סיבה נוספת, והיא "שינוי במבנה ההזדמנויות", כפי שחסיד מתארת אותו. "עד היום תהליך המיון והשיבוץ של הנשים היה שונה מזה של הגברים. אכ"א מוביל היום פעילות למיצוי ההון האנושי, ובעצם מייצרים כלי חדש של מיון תעסוקתי לפיו יעברו כל המתגייסים - ללא הבחנת מין - מיון דומה. זה בניגוד לכללי המיון שחלים היום, שנשים מתמיינות באופן שונה מגברים".
נכון להעביר נשים וגברים את אותו המיון, ללא התחשבות בשוני הפיזיולוגי שביניהם?
כחלק מהמהלך, מתבצע בימים אלה מחקר של ענף פיזיולוגיה בחיל הרפואה, שאמור להימשך שלוש שנים, ונמצא היום בסוף השנה השנייה. "המחקר בודק פרמטרים שעוסקים בפסיכולוגיה של המשרתים", מתארת חסיד, "מוטיבציה, שחיקה, אמונה ביכולת, לחץ. בנוסף, הוא עוסק בהערכה תזונתית, מדדים כגובה ואחוז שומן, כושר גופני, צריכת שירותי רפואה פעילה ועוד. כעבור שלוש שנים יראו אילו בני אדם, גברים ונשים כאחד, מתאימים למערך הלחימה".
ייתכן שהמסקנה תהיה שנשים פשוט לא מתאימות, פיזית, לתפקידים הללו?
"יכול להיות, אבל אז זה יהיה תואם לחוק. החוק מחייב את צה"ל לפתוח את כל התפקידים לנשים - להוציא תפקידים שאופיים ומהותם אינם מאפשרים שילוב נשים. בשביל זה צריך להוכיח רצינות בבדיקה. הצבא בודק כרגע האם היכולות הפיזיות של נשים מאפשרות להן להשתתף בתפקידים כאלה, או לא.
כיום, למרות המוטיבציה, רק שני אחוזים וחצי מהחיילות משרתות בתפקידי לחימה. "יש שיח כזה, שאומר שהבנות לא יכולות, שהבנות לא רוצות. אבל מה שצריך לבדוק זה האם צה"ל סיפק להן את האמצעים, את הסביבה התפקודית הראויה. מגיע להן להיות שם, ולו רק בגלל שזכותן לבחור, כמו הגברים, ולהשפיע על מקום שירותן, אם הצבא ידע להשקיע את המאמצים, יצור את התנאים שיאפשרו להן הצלחה...".
ישראל נמצאת במקום טוב יחסית לעולם בכל הנוגע לשירות נשים. אך זאת בעיקר משום שצה"ל הוא הצבא היחיד שמגייס נשים לשירות חובה. שיעור הנשים בצבא ארצות הברית - שמתנהל בפורמט התנדבותי - הוא 14 אחוזים מכלל החיילים; צבא קנדה עם יותר מ-12 אחוזים; ובלגיה ובריטניה מדשדשות מאחור עם בערך שמונה אחוזי נשים בכל אחד מהצבאות. "אך כמובן שקשה להשוות בין צה"ל לצבאות אחרים", אומרת חסיד. מודל החובה לא טומן בחובו רק יתרונות מספריים. אליו מתלווה מחויבות של הצבא לחברה - למיצוי היכולות של הפרטים בה.
אולם כשמסתכלים על הדרגים הבכירים, על מקבלי ההחלטות בצבא, מתגלה פער אמיתי. ראשית, רק 18 אחוזים מכלל המשרתים בקבע הם נשים.
נכון להיום, עדיין 97 אחוזים ממקבלי ההחלטות בצה"ל הם גברים. כדי לספור את הנשים בצמרת - בדרגת התא"ל, המקום הכי גבוה אליו הגיעו עד עתה - לא זקוקים לכל האצבעות בכף יד אחת. גם כמות האל"מיות לא מעודדת, סך הכל 18 נשים משרתות בדרגה זו.
זה נשמע כאילו צה"ל והעולם כולו מלאים בנשים חסרות אינטליגנציה ויכולות בסיסיות, עד כדי כך שממש צריך לגרד את האיכות הנשית מהאוויר.
"זה שנים שהצבא מעצב גבריות", סופקת תא"ל חסיד את ידיה. "צה"ל מעוצב סביב גופו של הגבר, מאווייו של הגבר. זה ארגון גברי שנשים משתלבות בו. דווקא בארגון כזה כל הישג הוא משמעותי מאוד. זה לא ארגון רגיל. זה ארגון שמסורתית מושתת על ערך הגבריות. מאוד קשה להגיע להישגים בצבא. אם שום דבר לא היה מתקדם, הייתי אומרת שיש מקום לדאגה. אבל אותי מאוד מעודדות העלייה, המגמות. אין שום הכשרות נפרדות היום בצה"ל, כל קורסי הקצונה אחודים, אין בסיסים מגדריים. אלה הישגים שאי-אפשר לבטל אותם.
42 אחוזים מכלל המטרידים הצה"ליים הם מפקדים, מהם שני אחוזים בדרגת סא"ל ומעלה. "במחקר האחרון שערכנו דיווחו 18 אחוזים מהבנות שהן חוו הטרדה מינית; כששישה אחוזים דיברו על תקיפה פיזית ממשית והשאר על הטרדות מילוליות. הרמטכ"ל, שרואה בחומרה את המצב, נתן הנחיה לקצר את משך הטיפול בתיקי הטרדה מינית ולהביא כל קצין או נגד שהורשע אל הוועדה להפרת חוזים. המגמה היא שמי שהטריד מינית לא ימשיך את שירותו, וגם הפיצויים שלו ייבחנו מחדש".
את חושבת שעם כל המאמץ בקרוב המצב ישתנה? תהיה, למשל, אלופה בצה"ל?
"אני מאוד מקווה שכן".
