תסלחו לי גברים יקרים, זה לא שאני נגדכם, אבל ניסיוני מראה לי שאתם פשוט מתבגרים יותר לאט מאיתנו.
אם תתווכחו איתי, יש מצב שאני משיגה לכם מאמר שחקר את הנושא, אז בלי וויכוחים. למתגוננים מביניכם, רק שתדעו שאני לא אומרת את זה בגלל שאני ממורמרת (תפסיקו לבנות עלי סרטים), זאת המציאות. כאשר אנחנו מרגישות שהגיע הזמן לעבור לגור ביחד, אתם מרגישים שזה הזמן לנסוע ליוון ולראות את המונדיאל.
נכון אתם צודקים, המילה הראשונה שאנחנו לומדות להגיד היא לא "אימא" אלא "חתונה", אולי בקטע הזה אנחנו קצת נסחפות, כל גבר שמתחיל איתנו בפאב צריך לעבור את מבחן ההדמיה. מבחן בו אנחנו מכניסות אותו לתמונה המשפחתית. מבחן בו אנחנו מדמיינות בראש; אם הוא לא משתלב טוב עם הילד והילדה הקטנה עם הקוקיות הוא אאוט!
סורי מאמי, אבל אם אתה ילד, צריך להיות לך חיבור עם ילדים. אתה לא יודע שגם את החסרונות שלך, אנחנו יודעות להפוך ליתרון? כאלה אנחנו, זה לא הזמן להתבכיין על זה. אם בא לך, אתה יכול לעבור לצד השני ואז תמצא לך איזה בחור וביחד תוכלו לשחק בארגז חול. לשם אני מבטיחה שאני לא אגיע. אם תגיד שאתה בצד של הגברים, אקח לי בערך שנה, לצאת מהשוק אבל אחר כך יש 50 האחרים שאני אפרגן לך ולבן זוג שלך (ה 50 אחוזים האחרים אומרים שאני ארצח אותך על כך שסתם העברתי אותך את מבחן התמונה המשפחתית).
הכי באסה, אחרי שאתם עוברים סדנת חינוך, מגיע השלב בו אני נשברת ומרגישה שאנחנו עדיין נמצאים בפערים ענקיים. אני רוצה ילדים ואתה רוצה לשחזר את הטיול לתאילנד בפעם הרביעית. בחיאת רבאק, כמה אני יכולה להיות סבלנית איתך? אז באותו רגע אני משחררת אותך לעולם הרווקות, אבל אז תופסת אותך מהביצים, איזו מנאייקית שכבר עשיתי לה חצי מהעבודה ומה שנשאר לך זה להוציא את הטבעת ולשבור את הכוס.
לכן אני חושבת, אם אישה בת 23 יוצאת עם גבר בן 27 זה לא כל כך נורא. במקרה הרע צמצמתם את הפערים בניכם, במקרה הטוב יש סיכוי גדול שאחרי חצי שנה, הוא לא יעמוד בלחץ שמפעילים עליו בבית ותמצאי את עצמך עומדת מתחת לחופה.
לצאת עם מישהו גדול זה ממש להיט של אילנית. אל תחששי שהוא כבר אחרי תואר ראשון, תאמיני לי הוא ידע להיות רגיש איתך, אז קחי חיזוקית של הדס וצאי לדרך. אם את משיגה טבעת, תעשי ג'סטה לחברות שלך ושדכי להן את חברים שלו. תזכרי, אם תזווגי שני זוגות יש לך כרטיס לגן עדן, הרווחת חתיכת מבצע, לא?
מצד שני של ההר יש נשים (מצחיקות והזויות), שמסתובבות מחוץ למועדונים, כשהן רואות איזה נער בן 18 שיצא עם חברים למסיבה וצריך לחזור הביתה עד חצות כמו סינדרלה, הן נדלקות ומחליטות שזה הזמן לאמץ ילד. אם אין עם מי לעשות ילד, לפחות נאמץ אחד.
כאילו מה? בא לך כל יום להוריד אותו בחוג טניס שלו כשאת בדרך לטכניון? עושה לך את זה שאת מדמיינת אותו עם ילקוט בית ספר? תתאפסי עליך סיסטר, עדיף כבר לעבור לעולם הנשים מאשר לצאת עם ילד.
אם חסר לך חוויות מרגשות, את יכולה לתפוס לך איזה צעיר בן 23 שמכתיר את הטיול להודו כהדבר הכי טוב שקרה לו בחיים. עדיף שתקשיבי איך הוא עישן שם סמים על עץ קוקוס, מאשר שתשמעי את הילד שלך מספר לך שביום שישי הוא היה במסיבה מטורפת בדיסקוקיד, כן כן ואני מתכוונת למקום שעשית בו בת מצווה.
זה לא שאת רוני סופרסטאר, ומי שיצא איתך זה רק חירש או מישהו עם אטמי אוזניים שלא יכול לשמוע את הזיופים שלך. לה זה משאיר 20 אחוז למציאת אהבה, אבל אצלך העולם עוד פתוח במיוחד, אם את הולכת על ילדים (מה חשבת רוני שזה יעבור לך בשקט איך שירדת על נינט?).
אני מבטיחה לך שאני לא משקרת. אם הייתי משקרת, היית רואה את האף שלי גדל או במקרה של רוני סופרסטאר היית רואה את המצח גדל (אויצ' זה היה כואב, עדיין לא מתחרטת על מה שאמרת על נינט?).
כמובן שאף פעם לא מאוחר לפתוח את העיניים, אני מבטיחה לך שכולנו נעמיד פנים ונישן בשקט אם נדע שאת לא אוספת את "הגבר" שלך אחרי שהוא נכשל בטסט בפעם החמישית (צודקת הבטחתי להפסיק לספור), בכל מקרה אני כבר שכחתי בן כמה הוא היה, אז שנלך לחפש לך גבר אמיתי?
