יוסי ביילין יושב על הבר ולוגם לו מוחיטו. זו הייתה יכולה להיות סצינה מתוך מסע עולמי במקסיקו עם אייל פלד החינני. את התמונה הזו קילקלו קצת מבטיהם של כחמישים צעירים, רבים מהם פעילי מרץ ותיקים, שחיכו בסבלנות שאורי זכי, יו"ר צעירי מרץ, יסיים לקרוע להם את עור התוף וייתן גם לביילין לדבר קצת.
יום חמישי בערב, מרצ משיקה את מטה הצעירים לבחירות הקרובות ואני מנסה להשתלב בסצינת יפי הנפש. ההזמנה באתר האינטרנט של מרצ-יחד, קראה לצעירים לבוא לשתות בירה עם ביילין ולדבר איתו על הקמפיין של מרצ ועל הבחירות הקרבות. מכיוון שפוליטיקאים בימינו ממילא נשמעים שיכורים, רציתי להשתתף בניסוי ולראות האם דווקא האלכוהול הוא זה שיפכח אותם-אז באתי לשמוע.
הגעתי ל'שושנה ג'ונסון' ב-19:10 כדי להצטופף יחד עם עוד כמה עשרות צעירים, במה שנראה כמו כנס מחזור של צעירי השומר הצעיר. למרות שאני תופס מעצמי, לא פחות מניאק משאר השמאלנים שהסתובבו שם, הרגשתי כמו בורג רופף בתוך קליקה משומנת של אנשים שיונקים מגיל אפס, כל יהלום שיוצא מהפה של יוסי שריד.
היה קשה להשתלב אבל אי אפשר לומר שלא ניסיתי. נכנסתי עמוק לתוך הקהל ונעצרתי בעמדה אסטרטגית שני מטרים מהבר. כשרציתי להזמין משהו לשתות, הברמן, בחולצת צופים ירוקה ובמבט אטום, המשיך לצחצח כוסות, תוך בהייה עצבנית במגבת. רק על הכוסות, רק על הכוסות. הייתי צריך לעשות לו שעה עיניים, כדי שיואיל להעיף מבט גם לצדדים. עוד מניאק.
ב-19:25 הוא הגיע. אם ציפיתם לכניסה מרשימה, עם קריאות עידוד וצ'פחות, זה לא המקום. פה זה לא שוק הכרמל וגם לא מרכז הליכוד. כאן לא תשמעו מטבעות לשון כמו "הו הא, מי זה בא". במרצ כולם מנומסים ואף אחד לא מרעיף על היו"ר יותר מדי אהבה. מנהיג מנהיג, אבל שלא יתפוס תחת. היו מחיאות כפיים וגם זה כבר היה מעל ומעבר.
כוכב הערב, חנוט, איך לא, בחליפה, מפלס דרך בין המעריצים לכיסא ששמרו לו על הבר. אם ביילין המחויט, נראה קצת כמו דג מחוץ לאקווריום, אז אילן גילאון, ח"כ לשעבר, שמתיישב לצדו, דווקא נראה כמו בליין ותיק בביצה המקומית. בחולצת כפתורים כחולה ובפרצוף אדיש, גילאון נראה כאילו הגיע ליומית, בפאב אחרי עוד יום עבודה מפרך. ביילין מזמין מוחיטו ושותה אותו לאט עם קשית. גילאון שותה משהו שנראה כמו ויסקי ומעשן סיגריות בקצב.
זכי ממשיך לנאום במשך רבע שעה. לרגע נדמה שאנשים התגודדו בפאב כדי לשמוע אותו, וביילין סתם קפץ כדי להחזיק לו את היד. "מרצ היא מפלגה שמשדרת לצעירים. מרצ תמיד היתה צעירה ברוחה, ועמדה צעד אחד לפני המחנה. אנחנו חצופים, בועטים, ברורים".
הדברים שלו מקבלים חיזוק מכך, שבבחירות האלה, מרצ צועדת גם בראש מחנה הקנביס. הירידה בסקרים, הביאה את אנשי המפלגה לחפש מצביעים בשדות של עלה ירוק. במרצ מציעים הפחתה בחומרת העבירה למשתמשי הסמים הקלים. לא, חס וחלילה להתיר שימוש חופשי. אחרי הכל, גם אם שבילי אופניים נסללים בכל תל אביב, אמסטרדם זה לא פה. עדיין לא.
מרצ נחשבת למפלגה חדשנית שהולכת תמיד קצת לפני הקונצנזוס, אבל זכי משתדל יותר מדי עד שנראה כאילו הוא מנסה לשכנע את עצמו. בועטים או לא, גילאון, כמעט ונרדם על הבר.
כשהפוליטיקאים המנוסים מקבלים סוף סוף את זכות הדיבור הם יורים כמו מקצוענים את הקמפיין השלילי. קדימה? "אל תבזבזו עליה את הקול". פרץ? "הוא בריצת אמוק למרכז". ביילין גם זורק כמה משפטי מפתח בנושאים שידברו לקהל. שנתיים שירות בצבא זה מספיק "אף אחד לא צריך את כל החיילים האלה ומי שלא רוצה לשרת מטעמי דת ומצפון שלא ישרת". בנוגע לשכר הלימוד ביילין תומך כמובן בהורדה שלו ומה שהוחלט בועדת וינוגרד (הורדה של 50אחוז בשכר הלימוד-ל.ל.) מקובל עליו.
גילאון אומר שאם הארוע יצליח, אולי יארגנו סיבוב פאבים. הוא בטח לא יודע שמישהו כבר הקדים אותם. באותו ערב, שמעון פרס, חתרן בלתי נלאה- בשבילכם ופטרון לשעבר- בשביל ביילין, קפץ עם דליה איציק לסבב פאבים משלו בירושלים.
במסגרת החיפוש אחר קולות הבוחרים הצעירים אפשר לצפות שהפוליטיקאים יבלו בתקופה הקרובה בפאבים איניים ובבתי קפה לא פחות מאשר בשווקים הומים. הדרינק של היום ב'דנזל' הוא השסק של אתמול בשוק מחנה יהודה.
ב-20:30, אחרי שתי שאלות וחצי מהקהל, ביילין עוזב והמאבטח הצמוד לוחש לתוך המיקרופון הצמוד שהם יורדים. כבר התרגלנו לראות צוות אבטחה חונק המלווה ראשי ממשלה ושרים ועדיין קצת עצוב לראות שפוליטיקאי כמו ביילין זקוק לאבטחה צפופה. כנראה שאי אפשר לקחת סיכונים- מסוכן להיות היום יוסי ביילין.
בשלב הזה חלק מהאנשים, שכבר קיבלו מספיק מרצ לערב אחד, מתחילים להתפזר. גילאון נשאר לקשקש קצת עם החבר'ה ואני, לעומת זאת, מרגיש צורך לרוץ מהר ולהספיק את ה-happy hour בפאב השכונתי שלי. לשם לא יגיעו הפוליטיקאים, רק כמה אנשים צעירים וצעירים ברוחם שיבואו לשתות בירה, לנשנש נאצ'וס ולדבר על הכל, רק לא על פוליטיקה.
