מעט נתונים על הבחירות:
בישראל נהוגה שיטת בחירות יחסית-ארצית. מספר המושבים שכל רשימה מקבלת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה. אחוז החסימה עומד על 2%. הבחירות לכנסת מתקיימות אחת לארבע שנים. הבחירות לכנסת ה-א נדחו בחודשיים בגלל מלחמת יום כיפור. אזרח ישראלי בן 21 ומעלה יכול להיבחר לכנסת. אזרח ישראלי בן 18 ומעלה יכול לבחור לכנסת. אותיות הא'-ב' התפוסות כיום" א', ב', ג', ד', ו', ח, י, כ, ל, מ, ס, ע, צ, ר, ש, ת, ם, ן'. האותיות הפנויות כיום הן: ז', כ', נ', פ', ק', ך', ף', ץ'.
בבחירות הראשונות לכנסת ב25/1/1949, היו כ 506,567 בעלי זכות הצבעה. כ 86.9% מימשו את זכותם להצביע. בשנת 1973 בבחירות לכנסת ה 8, היו 2,037,478 בעלי זכות הצבעה כ 78.6% מימשו את זכותם להצביע. בבחירות לכנסת ה16, שנת 2003 היו כ 4,720,075 מיליון אנשים בעלי זכות הצבעה, ואילו רק כ 68.9% מימשו את זכותם להצביע.
הבחירות לכנסת מתקיימות אחת לארבע שנים. הבחירות לכנסת אמורות להיערך ביום שלישי בשבוע השלישי בחודש חשון (או יום שלישי בשבוע הראשון בחודש חשוון אחרי שנה מעוברת) שחל בחלוף 4 שנים מהבחירות הקודמות.
הכנסת ה-14 וה-15 סיימו את כהונתן לפני תום 4 שנים המוגדרת כקדנציית כנסת על פי החוק. הכנסת רשאית להחליט, על פזורה של הכנסת היוצאת. כך היה בבחירות לכנסת השנייה, החמישית, העשירית, האחת-עשרה, השלוש-עשרה, הארבע-עשרה והחמש-עשרה. על פי שיטת הבחירות הישירות לראשות הממשלה (שהיו נהוגות בבחירות לכנסת הארבע-עשרה והחמש-עשרה, ראש הממשלה היה זה שהיה רשאי להקדים את הבחירות. בדרך זו, הוקדמו הבחירות לכנסת השש-עשרה.
