כשנפרדתי מאשתי, לפני מספר חודשים, שכרתי דירה באחד הקיבוצים באזור. מאז אני חי כמו סטודנט בדירה פצפונת. יש לי מטבח קטן עם דלתות פורמייקה חומות וידיות עץ מכוערות. הצנרת, שנמצאת על סף פיצוץ תמידי, מוחזקת בכוחות קסם מסתוריים ושכבת חלודה. ואפילו הבלטות אצלי עקומות. אבל בכל רע יש גם טוב. הדירה הזו מאפשרת לי לכתוב בקלות טיפים לעיצוב סטודנטיאלי עיצוב לדירה שכורה ולא מתוחזקת. הנושאים פשוט לא נגמרים.
אחרי שקצת התארגנתי חנכתי את הבית בארוחת צהרים לצוות המשרד. אני יודע שזה נשמע קצת מוזר אבל המשרד שלנו עובד בראש אחר וכולנו די חברים. כל שבוע למשל אנחנו הולכים ביחד לחוג ומסיבת סלסה (יום רביעי בקיבוץ העוגן, אחלה מקום).
מלבדי יש במשרד רק בנות. בדרך כלל אני מרגיש כמו טווס אבל לפעמים זה נהיה מוגזם. שמתי לב שאני מתחיל להזדהות יותר מדי עם המין הנשי כשהתחלתי לאכול לארוחת צהרים פלפל ירוק וגבינה לבנה... ועוד לטעון שאני אוהב את זה. שרונה, אחת המעצבות, קוראת לזה "אוכל של כוסיות". אז לפני שאני אהפוך נשי לגמרי ואתחיל להשתין בישיבה, החלטתי לעשות להן ארוחת צהרים של גברים אצלי בבית.
למרבה המבוכה לא לקחתי בחשבון מה קורה כשמכניסים מעצבים לדירת רווקים. הואשמתי בביזוי המקצוע, חוסר טעם, עיוורון צבעים ורצח. הודיתי באשמה הקלה ברצח, וכפרתי בסעיפים החמורים יותר (אסנת היא צמחונית ואצלה סטייק ברוטב בירה וטריאקי נחשב פשע). כמו בכל קרב מעצבים התקפתי חזרה בלי חשבון. היה לי עוד איזה שהוא סיכוי לצאת מזה אבל אז הן ראו את המטבח.
ניסיתי להתחמק בטענה שזו דירה שכורה. ניסיתי להגיד שאי אפשר לצבוע על פורמייקה. ניסיתי לאיים שאני אפטר אותן, אבל שרונה לא ויתרה לי. כן, אני יודע. למרות הטענה המוכרת, אפשר לצבוע על פורמייקה. ידעתי שהפסדתי את הקרב והלכתי להכין סלט חסה לאסנת. אתם לעומת זאת מרוויחים עוד טיפ לעיצוב הבית.
אז הנה ההנחיות של שרונה לצביעת דלתות פורמייקה ולחידוש המטבח:
ראשית מפרקים את הדלתות ומסירים את הידיות והצירים. כהכנה לצביעה צריך לשייף את הדלתות מעט עם נייר שיוף ואז למרוח צבע יסוד רב שימושי. אחרי שכבה זו, אפשר לצבוע את הרהיט פשוט בצבע קירות, סופרקריל ודומיו, בשתי שכבות עד לכיסוי מלא. בין שכבה לשכבה מומלץ לתת לרהיט כשעתיים להתייבש. צביעת דלתות כדאי לבצע כשהן שוכבות על הרצפה. כך לא ייוצרו נזילות של צבע לאורך הדלת.
את הידיות שפרקתם אפשר להחזיר בסיום או לנצל את ההזדמנות ולהחליף את כל הסט. ניתן למצוא ידיות יפות מאד ויחסית בזול. אפשר גם לקחת ידיות עץ עגולות ולצבוע אותן בצבע שונה מהדלתות. הידיות הן פריט קטן אך שולט במראה הרהיט. ממש כמו תכשיט על בגד. תגידו לי איך יצא.
אחרי שהן ירדו עלי ככה יכולתי להתנקם בהן רק במקום אחד, במסיבות הסלסה. כבר שבועיים אני מפיץ מאחורי גבן שהן מעדיפות ריקודי עם. מלוכלך, אני יודע, אבל נקמה היא אף פעם לא דבר יפה.
הכותב: יובל כרמי, מעצב פנים, מרצה במכון קווים לעיצוב ואדריכלות
