זכו לעמוד על הפודיום

אולימפיאדת אתונה 2004. השייט גל פרידמן עשה היסטוריה כשגלש היישר אל המקום הראשון וקטף את מדליית הזהב הראשונה בתולדות מדינת ישראל.ראש הממשלה מיהר לצלצל, הנשיא ביקש להלל ושרת החינוך, התרבות והספורט עטה על פודיום המנצחים כמוצאת שלל רב.
מספר שבועות לאחר מכן, באותו האצטדיון ממש, חזר והדהד ההמנון המוכר. הפעם הייתה הסערה הציבורית קטנה בהרבה, אם בכלל. גלי הים סיפקו לישראל אלופים חדשים, אבל מהדורות החדשות לא מיהרו להתרגש. אלפי הצופים שישבו דבוקים אל מסך הטלוויזיה במהלך שידורי התחרויות, כבר חזרו זה מכבר לשגרת יומם ולימור לבנת לא נצפתה על הדוכן. אולימפיאדת הנכים אתונה 2004. השייטים דרור כהן, ארנון אפרתי ובני וקסלר עומדים מאושרים על דוכן המנצחים. לפני רגע זכו במדליית הזהב בשיט מפרשיות. אבל מי מתעניין בספורט של נכים?

שלושת האלופים האולימפיים נפצעו במהלך שירותם הצבאי. כהן (37), שירת כמדריך בבית-הספר לטיסה כשנפצע בתאונת דרכים. מאז, מזה 13 שנים וחצי, הוא משותק מהמותניים ומטה, מרותק לכיסא גלגלים. אפרתי (54), נפגע במלחמת יום הכיפורים מרסיס שקטע את ידו מתחת למרפק, ולוקסלר (43), ש"יצא בזול", התפוצץ רימון בכף היד במהלך מלחמת לבנון.
בימים אלו השלושה באוסטרליה באליפות העולם השנתית לנכים. גם הפעם, כמו באתונה, המטרה ברורה לכולם - לא חוזרים בלי מדליית זהב.

הם נפגשים בבוקר יום שישי סגרירי במרינה בתל אביב הסמוכה למועדון הספורט "אתגרים", לעוד אימון אינטנסיבי. כשיוצאים אל הים לכל אחד תפקיד מוגדר. כהן הוא הסקיפר של הצוות וההגאי של הסירה. אפרתי שמשמש כ"איש ראשי", מתפעל את המפרש הגדול, ווקסלר, "איש חלוץ", אחראי על המפרש הקטן שבקדמת הסירה.
השלושה רוכבים על הגלים, זורמים עם הרוח, ובעיקר נאבקים בסיבובים. ניווט הספינה אל נקודה דמיונית שהציבו לעצמם אי שם בלב ים, דורש מהשלושה עבודת צוות ותיאום מושלם. אינספור מוטות וחבלים מסורבלים צריכים להשתחל ולהימתח בדיוק בשנייה הנכונה, על מנת לאפשר לסירה להמיר משב רוח חולף בהתקדמות משמעותית. מדי פעם מביט כהן אל השבשבת הניצבת בראש התורן ומכריז על שינוי כיוון. ספסל מיוחד שהותקן בירכתי הספינה ומעקה ברזל מאפשרים לכהן למשוך עצמו מצד לצד בעזרת כוח הידיים בלבד.

אין תמונה