השאלה, התהייה של איפה אני נמצא, מה אני מחפש עולה לרוב כאשר נמצאים בצומת דרכים. שינויים בין עבודות, שינויים במשרד או סתם כאשר יש דקה לחשוב.
כמספר האנשים כך מספר התשובות לשאלה, האם אתה מסופק בעבודה? יש אנשים הרואים סיפוק בעבודה כמיצוי יכולותיהם האישיות, המקצועיות, יש הרואים בעניין בתחום העבודה כגורם משמעותי, יש הרואים בתגמול כספי את הפתרון וישנם הרואים בתרומה חברתית.
התקיעות עלולה לבוא לידי ביטוי באופן מעשי, "כפול גז בניוטרל" למשל, חיפוש עבודה שלא מתקדם. התקיעות יכולה לבוא לידי ביטוי כהרגשה פנימית, הכרה בתקופה ממושכת של חוסר סיפוק, חוסר שביעות רצון בעבודה. התקיעות על אף היותה קיימת, לעיתים לא תורגש בחיי היום יום, אלא רק בשיחה בארבע עיניים, כאשר המסכות יורדות.
אז מה עושים עם אותן התחושות? לרוב כלום. יצר ההישרדות הוא חזק מדי. עד אשר לא רואים קרקע יציבה, חוששים מתזוזה, משינוי, דבקים במוכר. הדבקות במוכר באה לידי ביטוי גם בהגדרת הזהות המקצועית, ובכך מגבלה עצמית. אנו מונעים עצמנו מהתנסויות חדשות. תקיעות.
בהתנסות מקצועית חדשה, יש צורך בבנייה, בשלבי ביניים, כל זה נוצר בתהליך, הלוקח זמן. הנחישות, הסבלנות וההשקעה הינן אבני יסוד חשובות בהצלחה במקום חדש, אך אינן מספיקות, יש צורך ברכישת מיומנויות חדשות. להתבונן במציאות החדשה, להקשיב להתרחשויות ולהתמודד.
סיטואציות חדשות, בעיות, מהוות הזדמנויות לפיתוח כלים ומיומנויות חדשות ולשבירת דעות "מבוססות".
פעמים רבות על אף ההתנסות החדשה, לא נגיע למקום אליו אנו שואפים, לפני שנצליח לזהות דפוסי התנהגות של הרס עצמי. עלינו לאמץ אמונות חיוביות כבטחון, הצלחה וצמיחה אישית כדרך להתמודד עם השדים.
אימוץ הזהות המקצועית החדשה והאמונות החיוביות ילוו בחששות. אותם קולות פנימיים, ינסו למנוע איתנו מלהגיע למחוזות חדשים, לכן כדאי לזהותם מראש ולהזין עצמנו מראש, בחיזוקים. לעיתים, יופיעו הסתייגויות במסווה של דיבורי קרובים. לא, הם אינם ירצו ברעתך, אלא גם הם מפחדים, מהלא מוכר, על כן כדאי להתמודד גם עם אלה ללא התעמתות והתשה נפשית. מציאת רשת בטחון, דיבור עם אנשים זרים שאינם מתייגים אותנו לתבניות הינה דרך טובה להרגשה של בטחון, הרגשה של בית.
