איתן ענבר מצא לו עם מי להסתבך: בית המשפט העליון דחה אתמול (16.1.06) את ערעורו של ענבר, לשעבר סטודנט ב"מרכז הבינתחומי הרצליה", כנגד ד"ר אסף יעקב, מרצה בקורס "דיני נזיקין" במרכז, וקבע כי המרצה מחזיק בזכויות יוצרים על הרצאותיו, וכי ספר שפרסם ענבר בנושא דיני נזיקין, הדומה דמיון רב להרצאותיו של ד"ר יעקב - מהווה הפרה של זכויות אלה. בין השאר, מלמד ד"ר יעקב גם את הקורס "דיני קניין רוחני", העוסקים בענייני זכויות יוצרים.
ענבר ערער על פסק דין שניתן לפני כשנתיים וחצי בבית המשפט המחוזי שבו נקבע כי הוא, ובית ההוצאה לאור "כרמל ספרות משפטית", הפרו את זכויות היוצרים של יעקב, שענבר היה תלמידו בשנים 1997-1998. הדיון בערעור נסב סביב השאלות האם למרצה ישנן זכויות יוצרים על הרצאותיו, והאם ספרו של ענבר מהווה הפרה שלהן.
ההרכב בראשות השופטת מרים נאור קבע כי הגם שהגדרת סוגי היצירות בחוק זכויות יוצרים אינה כוללת במפורש התייחסות ל"הרצאה", הרי שניתן לקבוע מהוראות החוק עצמו כי גם בהרצאה יש זכויות יוצרים. עם זאת, קיומן של זכויות אלה נסמך על "קיבוע" ההרצאות בכתב או בדרך אחרת.
אותו "קיבוע" דרוש משום שאחד מהכללים היסודיים בתחום זכויות היוצרים הוא שאין די בכך שהיוצר ישמור את היצירה בראשו, אלא עליו להביא את הרעיון לידי הגשמה. משפטנים חלוקים בדעתם האם במקרה של הרצאה די להשמיע אותה בציבור כדי לקבע אותה. במקרה זה קיבל בית המשפט את העמדה כי הרצאותיו של יעקב "קובעו" באמצעות מצגות, רישומים, ובאמצעות הסיכומים של הסטודנטים בשיעור. פסק הדין ציין כי שאלת ההגנה על הרצאות בעל-פה שלא עוגנו בכתב - דורשת עיון נוסף.
