מהן התכונות החשובות לתפקיד הרס"ר?
"חשוב שיהיה איש חינוך. צריך להבין מנטליות חינוכית, להיות אנושי, קשוב ונכון לטפל בבעיות. לא קשוח כמו הרס"רים של פעם".
איזו דמות השפיעה עליך?
"הרס"ר של בית-הספר לטיסה. קראו לו יפרח. הרוגע ושלוות הנפש שלו היו לי לדוגמה. היום, הוא סגן-ניצב במשטרת ישראל - המשמעת שלו הביאה אותו עד לשם".
מה הדבר הראשון שאתה עושה כשאתה מגיע לבסיס?
"אני עורך סיור יומי כדי לשמוע על התקלות והבעיות של הרס"פים לפני מסדר הבוקר. בתקופה זו, כשבה"ד החינוך מחולק לשלושה בסיסים, בה"ד 11 בצריפין, מחו"ה אלון ובית גולדמינץ, אני עורך כל בוקר מסדר במקום אחר. זה אתגר, כי אנחנו משתדלים לשמור על שגרה. אנשי חינוך הם לא סתם עובדי רס"ר. אלו ילדים שבאים מבתים עם ערכים, כל אחד מרקע שונה. עבודה איתם עושה לי חשק להסתובב בבוקר ברחבי הבה"ד".
מה היית עושה אם לא היית רס"ר?
"אם לא הייתי רס"ר הבה"ד הייתי בעל עסק לאופטיקה, רס"ר המשקפיים. הייתי מעמיד את האופטיקאים במסדר בכל בוקר ובודק שהם מדוגמים. אבל זה לא יקרה. החלום שלי הוא צבאי, להיות רנ"ג החיל".
מה מלחיץ אותך בתפקיד?
"שיש אצלי ביקורת. כמה שאתה נותן את הכל, כל ביקורת עדיין עושה משהו, גם רס"רים לחוצים. אם יש רס"ר לא לחוץ, אני אשמח אם יפנה אליי".
מה אתה עושה נגד הלחץ?
"לפני כל טקס אני יושב עם עצמי חצי שעה, שותה קולה, ואז, יאללה לעבודה. אין דבר יותר טוב מאשר לראות קורס עומד בשלשות. זה גורם לי להרגיש סיפוק, בייחוד שאחרי כל טקס יש חניכים שבאים אליי עם ההורים ואומרים לי 'שמענו עליך'".
מה הסרט האהוב עליך?
"צ'רלי וחצי. אני לא מזדהה עם הגיבור, אבל זה סרט הומוריסטי ואצלי חוש ההומור מפותח מאוד. כשאני עושה לחיילים תרגילי סדר, אנחנו גם צוחקים וגם רוקעים ברגליים. הרבה יותר משפיע לעשות לחיילים 'הכתף שק' עם חיוך. הומור זה טוב, אבל כמובן רק עד הטקס".