"הופרדו השירותים! שלט לבן שעליו רשום באותיות שחורות: "חוגרים עד דרגת רב"ט" או "קצינים ונגדים", יודיע לצה"ל במחנות על מתקני שירותים נפרדים שיוקמו בהתאם לפקודות המטכ"ל האחרונות" .
בטירונויות ובקורסים, יוכלו כבדי ראייה לזהות את שירותי החניכים לפי הריח הלא מלבב. לעומת זאת, המצב בשירותי הסגל בדרך כלל יהיה טוב יותר, מה שנותן עידוד לנפשו הרכה של החניך הצעיר - הרי הטירונות והקורסים לא נמשכים זמן רב ולאחריהם, הופך החייל לשווה בין שווים (או משהו כזה). גם אם בתי השימוש הצבאיים לא מתחרים עם מה שיש לנו בבית, הם לפחות היגייניים מעט יותר ממה שהחייל הורגל עד כה, שהרי גם קצינים משתמשים בהם.
דעו לכם חברים, שהיו זמנים בצבאנו בהם לא הייתה לחניכים העוללים הפריבילגיה הזאת. בשנות החמישים, עיתון "במחנה" יצא בבשורה חדשה ומרנינה לסמלים, קצת פחות נעימה לעיניהם של הצעירים. מרגע זה, הודיע העיתון, השירותים נפרדים. לא דין חייל בעל ותק של שנתיים כדינו של צעיר שרק אמש נכנס לכור מחצבתנו. אם עד עתה ההפרדה שררה בחדרי האוכל בלבד, מהיום הגיעו למסקנה שאין זה מכבודו של הסמל רם המעלה לשבת על אסלתו של הרב"ט הצעיר.