זה כמה עשורים טובים שצה"ל מתייסר בשאלת הקפה. ליתר דיוק, בשאלה "מותק, מה עם הקפה?". נראה שבדברי ימי צה"ל תיזכר כוס הקפה כסמל לתסכול הגלום בתפקידה של הפקידה. מעין סלע מחלוקת ביחסי מפקד-פקיד. בטח, זה נוח כשמישהו אחר מביא לך את הקפה שלך, כמו שאתה אוהב, מבלי שאתה תיאלץ לתמרן עם הכפית בין הלכלוכים הקטנים שכולם השאירו במיכל הסוכר. מצד שני, האם זה באמת התפקיד של פקידת הלשכה? והאם אין כבודה נפגע, כאשר 15 קצינים באים לדיון, זורקים לה הוראות הכנה, וסבורים שזה מובן מאליו שחיש מהר דמותה החיננית תחזור עם מגש עמוס כוסות? האם הקפה הוא משל ליחסי כוחות בעייתיים, או שמא קפה הוא רק קפה?
במטה יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן) היטו באחרונה אוזן לקולן של נשות המשרד. בקרוב יופצו בקרב המפקדים בצה"ל תוצאות מחקר שנעשה שם, יחד עם אורנה ששון-לוי מאוניברסיטת בר אילן. המחקר בדק, באמצעות ראיונות אישיים מעמיקים, את חוויית השירות של יותר מ-100 פקידות מכלל צה"ל. הטענות שעלו מן העדויות יופצו יחד עם נוהל חדש, שיגדיר בצורה נחרצת את תפקידה של הפקידה. ככל הנראה, הגשת קפה אישית לא תיכלל בו.
בכלל, מעמד הפקיד בצה"ל יעבור בתקופה הקרובה מתיחת פנים מקצועית. ועדה בראשות תא"ל אורנה ברביבאי, כיום קשל"ר ובזמנו קשל"פ מרכז, המליצה בשנה שעברה, בנוסף לבניית הנוהל, לעבור לשירותי מזכירות מרוכזים, לצמצם את מספר הפקידים, לשאוף לאיזון מגדרי ולפתח את התפקיד מבחינה מקצועית.
"בעיני פקידות רבות, הדרישה לתת שירותים אישיים נתפסת כמשפילה. המוקד הסמלי של זה הוא הקפה", מספר רע"ן מוקד ידע מגדרי ביוהל"ן, סא"ל זאב לרר. "מדובר בחיילות שגויסו מכוח חוק שירות חובה, ולא בחרו להיות פקידות במשרד. רובן התגייסו מתוך רצון לתרום, להשתתף בחובה האזרחית, ולמצות את התקופה הזאת שהחוק מחייב אותן בשירות. הן אומרות שהן לא התגייסו לצה"ל על מנת להגיש קפה. זה מצב בעייתי מאוד, והכתובת על הקיר כבר הרבה זמן.
"הכוונה היא לנסח נוהל ברור, שיגדיר מה הוא התפקיד הזה. מי שעוסק בתפקיד המזכירות ייתן שירותים מקצועיים בלבד. יהיה ויתור על הגשה אישית של קפה. כל השירותים הקולינריים יינתנו בצורה מרוכזת בדיונים. המזכירות תדאג לערכות אירוח שיונחו על השולחן, כי זה חלק מהתפקיד המקצועי של ארגון הדיונים. זה כבר קיים בהרבה מקומות, וזה מה שיעשו בכל הצבא. המשתתפים של הדיון ישתמשו בערכות לפי ראות עיניהם. לצריכה השוטפת של אנשים שרוצים קפה, יהיו פינות קפה ומכונות קפה. הם יכינו לעצמם, ובזה זה יסתכם.
תחושה נוספת שזיהו עורכי המחקר אצל פקידות לא מעטות היא תחושת בזבוז, שוליות, חוסר מיצוי וחוסר עניין. "הן מרגישות שהן משרתות בתפקיד שלא באמת צריך אותו, שיש בו הרבה אבטלה סמויה וגלויה", אומר סא"ל לרר. "יש הרבה פקידות שעובדות ועושות דברים משמעותיים ורציניים, אבל יש הרבה שלא. זה תפקיד שיש בו דלות תעסוקתית גדולה מאוד. אם פעם פקידות היו צריכות לדעת להדפיס, לנהל יומן, והיה רק טלפון אחד, הרי שהמהפכה בטכנולוגיות המשרד כמעט שרוקנה את התפקיד מתוכן תעסוקתי משמעותי. היום יש אי-מייל ויש לו"ז ממוחשב ווי-פי-אן לכל קצין. התפקיד כמעט התרוקן ממה שהיה בו".
אין ספק שבצה"ל של היום עולה קרנו של כבוד האדם על חשבון הסקסיזם של פעם. קצינים רבים מצהירים שאין הם נוהגים לצוות על הפקידות שלהם להכין קפה. בכל זאת, לפני כחודש קצין בדרגת סא"ל החליט להעביר מתפקידה חיילת שסירבה להכין לו קפה. החיילת הועברה לבסיס אחר, אך הוחזרה לתפקידה בהוראת אלוף-משנה, מפקדו. גם היום, מעידות פקידות רבות, הן נאלצות להגיש כוסות לא מעטות בכל יום.
"על-פי תפיסת עולמי, התפקיד המשני של פקיד או פקידה הוא להכין קפה", אומר רע"ן בטיחות ובקרה במז"י, סא"ל יוסי בן שמחון. "תפקידו העיקרי של הפקיד הוא לעזור למפקד במשימותיו ולבצע את עבודות המשרד השונות. רק אחר-כך או בין לבין, הוא יכול להכין קפה". לדבריו, אם ייתקל בסירוב להכין קפה, הוא לא יבקש זאת יותר מאותו האדם. ברם, בשנותיו הארוכות בצבא, הוא טוען, הוא מעולם לא נתקל בבעיה כזאת. "אף פעם לא הייתה פקידה שעשתה לי פרצוף, ואני בטוח שזאת ההרגשה האמיתית שלהן", הוא אומר.
מה לגבי דיונים שמשתתפים בהם עשרה אנשים, והפקידה הופכת למעין מלצרית ששואלת כל אחד מה בדיוק הוא רוצה לשתות? זה שונה מהכנת קפה למפקד שיש לה אתו יחסים טובים.
"אני לא רוצה להיות צבוע, זאת התנהגות מקובלת. צריך לארח אנשים בצורה מכובדת. הפקידות שלי לא רואות בזה בעיה".
קשה למצוא פקידה שהכנת הקפה היא בעבורה משימה מלהיבה ומשמחת. לא קל גם למצוא חיילות שיעידו בגלוי על חוסר שביעות הרצון שלהן ממדיניות הקפה של המפקד שלהן. רב"ט יעל, פקידה המשרתת בקריה, מקבלת לעתים מהמפקד שלה, קצין בדרגת סא"ל, הוראה להכין לו כוס משקה מהביל. "הוא מבקש בצורה יפה, אבל זה לא משאיר אופציה לסירוב", היא אומרת. "אני אישית מנסה להכין כמה שפחות, ולבקש מהבנות האחרות במשרד, שלא אכפת להן. אין לי בעיה עקרונית עם הכנת קפה, אם אני מכינה לעצמי אני יכולה להכין גם לעוד אנשים, אבל אני חושבת שכמו שאני יכולה להכין לעצמי, גם המפקד יכול לעשות את זה. נכון שיש היררכיה, אבל זה לא התפקיד שלי.
"זה פשוט משהו שקל לשים עליו את האצבע. כשאת מתעצבנת על דברים אחרים, הבקשה להכין קפה גורמת לך לחשוב 'למה זאת אני שצריכה לעשות את זה?'. אני לא יודעת אם יש בזה השפלה, אבל זה גורם לך להרגיש נחות. אם שכחת, מזכירים לך את הנחיתות שלך".
הוא לא יכעס?
"הוא יכול לכעוס, הוא יכול להגיד שאני חוצפנית, אבל הוא לא יכול להכריח אותי".
טוראי הילה, פקידה של קצינה בדרגת סגן-אלוף, מספרת שהמפקדת שלה דווקא לא מבקשת ממנה לעשות קפה. "אני מכינה לה ברצון", היא אומרת. "אני רוצה לעזור לה, היא עובדת קשה, וקפה מעורר אותה ועוזר לה להמשיך לעבוד. זה לא שתמיד אני מכינה לה, הרבה פעמים היא מכינה בעצמה". הנכונות שלה להרוות את צימאונה של המפקדת, נובעת, לדבריה, מהחיבה שהיא רוחשת לה ומהיחסים החמים ביניהן. גם כאשר מתכנסים דיונים במשרד, הילה, כמארחת טובה, תכין קפה לכל הנוכחים, אך זה כבר לא יהיה לה נוח במיוחד. "לאנשים אחרים לא כל-כך נעים לי להכין. מי הם שאני אעשה להם קפה? זה לא משהו הכרחי, זה לא באמת משנה אם הם ישתו קפה או לא, זה לא כמו שאני לא אשים את הדואר במקום והוא לא יתויק".
גם לפקידים הזכרים, מסתבר, יוצא להכין קפה למפקדים שלהם. הפקיד של מג"ד 15 בגולני, סא"ל יניב, הוא סמ"ר י'. "כשאני מכין לעצמי קפה, אני מכין גם לו, איך שבא לי", הוא אומר. "לפעמים הוא אומר לי 'עזוב, אני אכין'". לדבריו, אין שום הבדל בינו לבין החיילות בלשכה.
"היו לי הרבה פקידות, ואני זוכר יותר פעמים שאני הכנתי קפה לפקידה מאשר שהיא הכינה לי", מצהיר מפקד בית-הספר לנהיגה קרבית במל"י, סא"ל אשי. "אני לא רואה בהכנת קפה למישהו אחר מעשה משפיל, כי אחרת לא הייתי מכין קפה לפקידה שלי. אצלי בדיונים אין קפה שהפקידה מגישה, יש פינת קפה מסודרת, עם כל המצרכים הדרושים וכל אחד מכין לעצמו. אני לא אוהב את זה שבאמצע הדיון היא נכנסת וכולם מתחילים להגיד כמה סוכר הם אוהבים וכמה חלב.
לרר מתאר צעדים נוספים שישדרגו את תפקיד הפקידות, החל במינוי קצין חיל ראשי שיהיה אחראי על המערך, וכלה ביצירת קורסים והכשרות המתאימים לתפקיד. ההתמקצעות תבוא בד בבד עם צמצום כוח האדם שמנותב למסלול השירות הזה. "התפקיד הזה סובל מעודף בכוח אדם כי מגיעים אליו גם אנשים שנפלו מתפקידים אחרים, ואנשים שאין מה לעשות איתם. תמיד יש שרשרת כרונית של ייצור עודפים", מסביר סא"ל לרר. "יש לזה חלק בכך שיש שם אבטלה. הצמצום בא לוודא שזה אכן הופך לתפקיד מקצועי שאין בו אבטלה, שבאמת אנשים עובדים וממלאים את הזמן שלהם.
"בנוסף, יש כוונה לפתוח את התפקיד הזה לגברים, שיהיה יותר מאוזן מגדרית, ולא ייתפס כתפקיד של בנות בלבד. כבר היום, לעומת אמצע שנות ה-90, הרבה יותר גברים משרתים בתפקידי מזכירות ויותר בנים נמצאים במשרדים. השוק יעשה את שלו, זה לא חייב להיות חצי-חצי, אנחנו לא מחפשים מספרים מדויקים. זה כבר קורה, בשנה שעברה היו 41 אחוז גברים, לעומת פעם, שהיה 100 אחוז נשים, או 95 אחוז נשים, כמו שהיה בשנת 95'. זה סבבה, על הכיפאק. שיהיה מאוזן, ולא תפקיד שמזוהה עם נשיות".
"
