מה עתיד לנו? קרוב לרבע מיליון סטודנטים צפויים ללמוד לקראת תואר אקדמי; 249,070 סטודנטים ליתר דיוק. מתוכם 193,980 סטודנטים ילמדו לתואר ראשון באוניברסיטאות, מכללות אזוריות, מכללות אקדמיות, מכללות להכשרת מורים ובאוניברסיטה הפתוחה. כך נמצא מסקר שערכה המועצה להשכלה גבוהה.
מבין 156,980 הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון, 56 אחוזים ילמדו במכללות ו 44 אחוזים ילמדו באוניברסיטאות.
מאז הקמת המדינה, מספרם של הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, היה במגמת עלייה. בשנת תשס"ה, נמצאה מגמת ירידה במספר הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות.
בכל 6 האוניברסיטאות המקיימות לימודי תואר ראשון, ירד מספר הסטודנטים לתואר ראשון מ 78,715 בתשס"ד ל 78,450 בתשס"ה. כמו כן, מספר הלומדים לתואר שני באוניברסיטאות ירד בתשס"ה ב 550 סטודנטים לעומת תשס"ד. מגמה הפוכה מתקיימת במספר הסטודנטים לתואר שלישי שגדל ב600- סטודנטים, גידול שהתפזר על כל 7 האוניברסיטאות.
מספרם של הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות, ללא האוניברסיטה הפתוחה, צפוי לגדול ב 0.7 אחוזים בלבד יחסית לשנה שעברה בהשוואה לשנות ה 90, שם גדל מספר הלומדים לתואר ראשון בקצב שנתי של 8.7%. על פי ההערכות המל"ג, מספר הלומדים לקראת תואר ראשון באוניברסיטאות ימשיך לרדת בכ 2 אחוזים.
במכללות להכשרת מורים ילמדו, על פי המל"ג, 21,500 סטודנטים לקראת התואר "בוגר בהוראה". ירידה של כ 1,000 סטודנטים ביחס לשנה שעברה.
בשנת תשס"ה למדו מעל לחמישית מהסטודנטים לתואר ראשון במוסדות הלימוד הקיימים במחוזות הצפון והדרום 7.4 אחוזים במחוז הצפון ו 15 אחוזים במחוז הדרום. לעומת 9 אחוזים שלמדו במחוז הדרום בלבד בשנת תש"ן.
מספר הנרשמים ללימודי רפואה בתשס"ה נע סביב ה 1,700 בדומה למספרם בתשס"ד. ירידה של כ 550 מועמדים נרשמה בתחום המקצועות העזר-רפואיים, משיא של כ 4,500 בתשס"ד ירד מספרם ל 3,953 בתשס"ה. עוד ירידה מסתמנת בתחום המשפטים, בעוד שבשנת תשס"ד מספרם של המועמדים עמד על 2,400, בשנת תשס"ה, מספר הנרשמים עומד על 2,200. כמו כן, מספרם של המבקשים ללמוד ללימודי עסקים נותר כמעט ללא שינוי יחסית והגיע לכ 1650 בתשס"ה. במדעי הרוח ירד מספר המועמדים לכ 5,400 יחסית ל 5,800 בתשס"ד.
בשנים האחרונות, ניכר גידול משמעותי, במספר הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות הקשורים לתחום הביוטכנולוגיה. מספרם של הסטודנטים בשנה א' שפנו למקצועות הקשורים לתחומים אלה, הכפיל את עצמו במהלך עשור, מ 1,030 סטודנטים בתשנ"ד ל 2,640 בתשס"ד.
מספר המועמדים לתואר שני באוניברסיטאות ירד מ 19,452 בתשס"ד ל 18,000 בתשס"ה, ירידה של 7.5 אחוזים. הירידה התפרסה על פני כלל התחומים, מלבד משפטים אשר עלה בכ 7 אחוזים והסתכם ב 1,760 מועמדים בתשס"ה. תחום המקצועות העזר-רפואיים עלה גם כן בכ 7 אחוזים והסתכם ב 1,760 מועמדים בתשס"ה. במנהל עסקים ירד מספר המועמדים ל 3,374 בתשס"ה מ 3,484 בתשס"ה.
מספרם של הלומדים לקראת תואר שני בכלל מערכת ההשכלה הגבוהה צפוי לעמוד בתשס"ו על 43,990 סטודנטים, גידול של 6.6 אחוז יחסית לתשס"ה.
במשך שלושה עשורים רצופים, עלה אחוז הנשים הלומדות לקראת תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה. בשלוש השנים האחרונות התייצב שיעורן על כ 56 אחוזים. בשנת תש"ן חצה שיעורן של הנשים בקרב הלומדים לתואר שני את ה 50 אחוז ובשנת תשס"ד הגיע שיעורן ל 57.5 אחוזים.
אחוז הסטודנטים הערבים מבין הלומדים לקראת תואר ראשון עדיין נמוך מאוד אך נמצא במגמת עלייה. בתשס"ד עמד שיעור זה על 10.7 אחוזים מהלומדים לתואר ראשון. כמו כן, חלה עליה בהשתתפותן של הנשים הערביות בלימודים באוניברסיטאות. אם בתחילת שנות ה90 היוו הנשים הערביות רק כ 40 אחוזים מבין הסטודנטים הערבים שלמדו לקראת תואר ראשון באוניברסיטאות, הרי שבתשס"ד הגיע חלקן כבר לכ 58 אחוזים מהם, לעומת 55 אחוזים בקרב האוכלוסיה היהודית. אז איפה אתם בסטטיסטיקה?
