איזו דמות השפיעה עליך במיוחד?
"אבי, דוד ז"ל, היה בן 80 כשיצאתי למסע כומתה. למרות שהיה זקן, הוא הגיע למצדה וטיפס אתי עד למעלה. הוא המשיך לסחוב אפילו כשאני כבר הייתי תשוש. זה היה הדבר הכי מרגש שעשו בשבילי, והוא נתן לי רוח חזקה וכוח להתמודד עם קשיים. אחרי שראיתי אותו, למרות גילו, צועד אתי - החלטתי שאני יכול לעשות כל דבר. אני חושב שאם הוא היה היום בחיים הוא היה גאה בי. ואני מקווה שהוא ידע שהיה אבא מיוחד מאוד, ושכל מה שעשיתי, לכבודו".
מה אנשים חושבים על התפקיד שלך?
"כולם תמיד מסתכלים על נגד משמעת כעל הבחור הרשע של האוגדה, זה שתמיד מעניש חיילים סתם. אני לא רואה את זה ככה בכלל, ובשבילי נגדי משמעת הם בעלי תפקיד מחנך. אני לא מעניש מתוך כעס או רוע לב, אלא כדי שהמעשה לא יחזור שוב וכדי ללמד את החיילים להיות אחראיים ואנושיים".
מה דעתך על האוכל בבסיסים צבאיים?
"לעומת מקומות אחרים, האוכל במפקדת האוגדה הוא ממש באיכות של בית-מלון. כולם אומרים את זה. רס"ר המטבח משקיע ונותן את הלב, ובאמת מרגישים את זה במנות המגוונות והטעימות".
מהו הדבר שהכי חשוב לך כמפקד?
"הקשבה, נכונות, יחס מכובד וסבלנות הן תכונות המפתח כשאתה עובד עם חיילים וקצינים, ולא משנה מה דרגתם. כמו-כן, אני רואה ערך גדול בטיפוח תומכי הלחימה בצבא, אלו שלא נמצאים באור הזרקורים וסובלים לא פעם מבעיות רציניות".
איזה תחביב הזנחת בגלל השירות?
"בית"ר ירושלים, קבוצת הכדורגל האהובה עליי, הייתה ממלאת פעם את כל השבתות שלי. לא הייתי מפספס משחק. אבל מאז שקיבלתי את התפקיד הזה, שבו אני לא נמצא בבית כל יום - אני מעדיף לבלות את סופי השבוע עם אשתי ועם הילדים. כמובן שאני מעודד אותם בלב ומקבל עדכונים בטלפון, אבל אני מעדיף את המשפחה שלי על כל דבר".
