סקר שנערך על ידי ה"מסלול האקדמי המכללה למינהל" באמצעות מכון "מותגים" במדגם ארצי של 506 מרואיינים מעל גיל 18 בנושא היבטים שונים הקשורים לסטודנט הישראלי, ההתנהלות בתקופת הלימודים ואופן בחירת תחום הלימודים, קובע ש-31% מהישראלים הם בעלי תואר אקדמי, 7% הם סטודנטים כיום וכ-6% עומדים להתחיל ללמוד בקרוב. 56% ציינו שאין בכוונתם ללמוד לתואר אקדמי.
בולטת התופעה שבקרב בעלי התואר האקדמי יש אחוז כמעט זהה של גברים (31.7%) ונשים (30.4%) ובקרב הסטודנטים כיום (7.2% גברים, 7% נשים).
בקרב בעלי התואר האקדמי במקום הראשון מחזיקים ילידי אירופה ואמריקה עם 50.6%, במקום השני ילידי ישראל לאב ממוצא אירופה או אמריקה 34.7%, במקום השלישי ילידיישראל לאב יליד ישראל 21.3%, מקום רביי ילידי אפריקה ואסיה 17.2%, מקום חמישי ילידי ישראל לאב מאפריקה או אסיה 16.5%.
לשאלה האם הסטודנטים כיום או בכלל בחרו במסלול הלימודים האקדמאיים ובמקצוע לחיים בעקבות לחץ והעדפה של ההורים 15% מבעלי התואר האקדמי ו-13% מהסטודנטים כיום ציינו כי בחרו במסלול הלימודים בעקבות העדפה ולחצים של שני ההורים. 1% בחרו במסלול הלימודים בשל לחץ והעדפה של האבא ו-2% בלבד בשל העדפה ולחץ מצד האמא. 63% ציינו שבחרו במסלול לימודים באופן עצמאי ללא שיקול דעת של ההורים.
לשאלה כיצד הסטודנטים מממנים את לימודיהם 34% ציינו שהמימון הוא עצמי באמצעות עבודה, 24% ציינו שההורים מממנים את עלות הלימודים, 17% ציינו שמשלבים בין עזרה מההורים ועבודה עצמית, 12% מממנים את הלימודים בעזרת מלגות ו-15% לא צריכים מימיון או שלא זוכרים כיצד מימנו את לימודיהם.
בקרב אלו שהצהירו שמתכוונים ללמוד לימודים אקדמיים בעתיד, עבודת המלצרות מגיעה לשיא כעבודת הסטודנטים האולטימטיבית 53% הצהירו שמתכוונים לעסוק במלצרות בזמן הלימודים.
לשאלה מתי התחילו ללמוד לימודים אקדמיים, באיזה פרק בחייהם ענו בעלי התואר האקדמי 39% הצהירו שהחלו ללמוד מיד אחרי השירות הצבאי, 24% התחילו ללמוד לאחר כמה שנות עבודה, 11% אחרי טיול גדול וממושך בעולם ו-26% ציינו שהשיקולים לתחילת הלימודים היו שונים.
בולטת התופעה שבקרב הסטודנטים הלומדים כיום בפועל, 42% נרשמו ללימודים לאחר מספר שנות עבודה לעומת רק 31% שהתחילו ללמוד מיד אחרי הצבא.
לשאלה בכמה אחוזים מהשיעורים הסטודנטים לא נוכחים 21% ציינו שמשתתפים בכל השיעורים, 26% ציינו כי מחסירים 5% מהשיעורים, 26% ציינו שמחסירים 10% מהשיעורים, 15% ציינו כי לא נוכחים ב-15% מהשיעורים, 2% לא מגיעים ל-30% מהשיעורים, 5% לא מגיעים למחצית מהשיעורים (50%), ו-5% ציינו שהם לא נכנסים בכלל לשיעורים.
בנושא העדפת מין המרצה, 65% ציינו שאין להם העדפה למרצה גבר או אשה, 22% מעדיפים מרצה גבר ו-13% מעדיפים מרצה אשה.
לשאלה בנושא השיקול המרכזי להעדפת מוסד לימודים, השיבו 25% כי הסיבה המכריעה לבחירת המוסד האקדמי היא מוניטין המקום ושמו הטוב, 22% בחרו במרחק המוסד האקדמי מביתם כשיקול מרכזי8% ציינו שהשיקול המרכזי הוא היצע המקצועות הנלמדים במוסד האקדמי, 4% ציינו התקדמות במקומות עבודה והשגת משרה טובה, 4% המלצות מחברים, 3% רמת הלימודים, 2% גיבוש חברתי, 1% סגל המרצים ו-1% יחס אישי לסטודנטים.
בולטת התופעה שהמלצת החברים היא שיקול מכריע יותר מרמת הלימודים, הגיבוש החברתי חשוב יותר מסגל המורים.
עקב זמינות המידע ומקורות המידע עבור הסטודנטים וכן בעידן של ריבוי מסלולי לימוד חדשים וחדשניים, מקום ההורים כסמכות וכמקור מידע עבור ילדיהם הולך ומתמעט. הצעירים של היום מעודכנים יותר מהוריהם ופחות נוטים להמשיך את מסורת ה"בן הממשיך" בכל הקשור ללימודים".
הסטודנטים של היום עצמאים מאי פעם, יודעים בדיוק מה הם רוצים ולאן מכוונים חייהם המקצועיים, הם אינם מפונקים ולראיה- רובם מממנים בעצמם את לימודיהם!".
