תבינו, גיל 30 זה גיל מורכב... החלפת הקידומת הזאת גורמת בדרך כלל ליותר עצבות משמחה, לא אצל כולם.
שבועיים לפני יום ההולדת, תפסתי את עצמי חושבת על מהות החיים, מתעדת את ההיסטוריה של ימי חיי ואת האירועים המשמעותיים שעברתי עד כה.
לא ולא, אני לא נכנסת לדיכאון העמוק הזה שכולם מדברים עליו בהחלפת הקידומת הזאת, שהיא בסך הכל מספר לא משמעותי. זה בסך הכל עוד גיל, אני אחגוג את זה כמו גדולה, אפנק את עצמי ואטפח על השכם שהגעתי עד הלום ואגיד לעצמי מספר פעמים ביום כמה אני מוצלחת ומוכשרת...
ו.. נו באמת, על מי אני עובדת?, הרי אני אשב כל היום ואבכה על זה שלא התחתנתי ועל זה שעדיין לא הספקתי לעשות את הטיול הגדול לחופי אוסטרליה ועל זה שעדיין לא ירדתי מספיק במשקל, ו.. אוי אוי אוי כמה מר הוא גורלי.
החלטתי להוציא דף נייר ולרשום את כל האתגרים או המשימות שאפשר עוד להספיק בשבועיים הקרובים.
1.ללכת לקולנוע ולחשוב שאני נמצאת עם הבן זוג הכי רומנט,י "הכיסא הריק שלידי", ולהתפרע על פופקורן ענק.
2.לנסות לתאם פגישה עם שפילברג (אליל נעוריי) לעוד חמש שנים, בתקווה שהוא יסכים ואולי ייקח אותי להשתתף בסרט ההמשך של "איטי".
3.להתחיל עם מישהו בפיק אפ באר, ולגרור אותו בסוף הערב למיטה, ואחרי הסקס להעיף אותו הביתה ולא לשכוח לתת לו 50 שקלים למונית חזרה.
4.לפתוח בשלוש לפנות בוקר את המקרר, להוציא ממנו את הדברים הכי משמינים בעולם ולחסל אותם וכמובן לא להעיז להצטער על כך"הדיאטה תתחיל מחר".
5.ללכת לבניין הכי גבוה בתל אביב, (אופציה לעזריאלי), לעשות כאילו אני קופצת באנג'י (אני פוחדת באמת לקפוץ את הקפיצה האמיתית) ולהסתכל על העיר מלמעלה, להעלות חיוך ענק על הפנים ולצחוק על העולם מבפנים.
6.ללכת להורים להתנצל על כל הטעויות האחרונות שעשיתי, להחזיר את כל החובות של העשר שנים האחרונות ולא לשכוח לבקש כסף לעשר שנים הבאות.
7.לחפש גן אירועים לחתונה "תמיד זה טוב", אפילו שאין חתן באופק, לפחות יהיה תאריך... ההורים בטח יהיו מרוצים.
8.להשקיע לפחות שעה אחת ביום לתחביבים: חדר כושר, קריאת ספרים, כתיבת תסריטים וכמובן המון דייטים עם בנים, לתת צ'אנס גם לפחות "מושלמים".
9. לשנות את סידור החדר, להכניס הרבה אנרגיות חיוביות, לשטוף את החדר במי-ים אולי יגיעו דגים חדשים... מי יודע..
10. להחליט שאני לרגע לא אהיה עצובה ביום הולדת, ההפך הוא הנכון, אני אכריז בגאון שהיום אני בת 30.
אך מה שבפועל קרה, הרשימה נשארה בצד ואני לקחתי לעצמי יום פינוק.
התחלתי בבוקר עם פדיקור בכפות הרגליים, כשהפדיקוריסטית היקרה שלי לא הפסיקה להעיר לי, על כמה שאני נראית רע ואיך השמנתי והכפות רגליים, פשוט זוועתיות, מה אגיד ומה אומר, נפלא להתחיל את הבוקר עם "קומפלימנט יהודי" מוצלח.
אחרי הפדיקור קצת שופינג מה יש? מגיע לי, קניתי בסה"כ הקיץ הזה רק 100 חולצות. ומשם הדובדבן שבקצפת, היישר לספא, שם אני בטח אתפוס רוגע מתמשך ואשכח את כל המחשבות שהדחקתי במשך השבוע.
אני מגיעה לספא, מסביב נרות דולקים, ברקע מתנגנת מוסיקת שאנטי שקטה.. המזכירה שמקבלת את פניי, מציעה לי קרואסון ושתייה קרה. לאחר המתנה של עשר דקות לקרואסון, אני מריחה בחלל החדר ריח של משהו שרוף, מסתבר שהקרואסון שלי עלה בלהבות, נפלא! היום הזה "פשוט מוצלח", או כמו ששרים: "איזה יום שמח, יום של הפתעות, העולם מלא ניסים ונפלאות" ולי בהחלט קורים ניסים היום.
נכנסתי למסאג', המסאג' היה נפלא, עיסוי הוליסטי בשמנים, רק שהמסאג'יסטית לא הפסיקה להגיד לי: "את כולך תפוסה, מה עובר עלייך בימים האחרונים?"מותק, תביני אני בת 30 זה הגיל, אם לא הבנת את התרגיל..
אחרי הספא קפצתי לספר שהחליט לעשות לי בקבוקים בכל השיער, בשפה מקצועית :" ביביי ליס". הבקבוקים בשיער, אחרי חמש דקות התפרקו והשיער שלי נראה כמו עלי חסה רקובים.
בערב החלטתי לחגוג עם כל החברים, כמובן שכולם לא שכחו לשאול: "תגידי את לא בדיכאון? בכל זאת גיל 30..
חגגנו, שתינו ואכלנו עוגה מאוד טעימה ומשמינה, קבלתי המון המון מתנות ונראיתי נפלא, הרגשתי נפלא וסה"כ היה יום הולדת די מוצלח.
אני בת 30 ובאמת מאושרת, מקווה להספיק עוד המון דברים עד גיל 40, להכיר את הגבר האידיאלי, למצוא את עבודת חיי ולצחוק על כל מי שנכנס לדיכאון בהחלפת הקידומת כי אחרי הכל זה רק עוד מספר.
