אמנם מובן לנו שהחייל שלנו שהתגייס לצבא לפני כמעט 30 שנה לא היה מוכן להקריב את שערותיו למען הספר הצבאי אבל מדוע גם לאחר כל כך הרבה שנים, הוא ברוגז עם הספר?
לא קשה לזהות את החייל בתמונה כי גם היום הוא עדיין עם אותם בייבי פייס ועם אותה תספורת רחמנא ליצלן.
כן, זהו יזהר אשדות האגדי שהתגייס בשנת 1977 לגלי צה"ל ושימש עורך מוסיקלי. הוא נולד בשנת 1958 וחלם להיות טייס ולא מוסיקאי. במקביל לשירותו הצבאי בגל"צ, המשיך לעבוד על המוסיקה שלו והקליט את הגרסה הראשונה של "לראות אותה היום". בהאזנה לשיר באולפן בגלי צה"ל הוא פגש חייל- טכנאי צעיר בשם יאיר ניצני שהתגלה גם כמוסיקאי. השניים נדלקו זה על זה והפכו לחברים ולשותפים מוסיקליים. חייל אחר שהגיע לגלי צה"ל כדי להקליט שירים, עם רביעיית הזמר של חיל האוויר, עלה ברוב שעמומו לתקליטיה ופגש שם את יזהר. היה זה דני בסן.
מהגרעין הזה נוצרה להקת תיסלם שהפכה ללהקה המצליחה ביותר בתחילת שנות ה-80. חברי הלהקה לא התביישו להיות כוכבי רוק בסגנון חו"ל. עם כל הזוהר והתדמית המאד רחוקה מחיי היום יום. עם תיסלם המוסיקה הישראלית התבגרה ועלתה מדרגה מבחינה מקצועית.
אחרי שלושה אלבומים התפרקה תסלם. באוקטובר 1983 אשדות החליט להקדיש את מרצו להפקה מוסיקלית ויצירה. אלבום הסולו הראשון שלו יצא בשנת 1992, שנתיים לאחר מכן הקליט את אלבום הסולו השני שלו.ב-2004 הוציא את האלבום האחרון "במרחק נגיעה מכאן".
