הסיפור האוסטרלי שלי מתחיל ונגמר באותו האוהל, באותו camp ground עם אותו פאסום שאכל לי את האוכל בלילה, ליד אותה עיירה ולמרגלות אותו הר: Mt. Arapiles ליד Natimuk בויקטוריה.
למה? אלפי מסלולי טיפוס טבעי מסומנים ועוד כמה שלא, מספקים תשובה הולמת.
להגיע להר זה די קל. נוסעים (או תופסים טרמפים) על ה- westren highway ממלבורן ל- Horsham ומשם זו נסיעה קצרה ל- Natimuk ולאתר. בעיירה חנות לציוד טיפוס (אני אישית עם ניסיון רע ממנה אבל תנסו אם בא לכם) וגם אכסנייה שמנוהלת ע"י TIM, בחור סימפטי וחייכני ששמח לעזור, לחלק עבודות מזדמנות אם יש ומאפשר גישה לאינטרנט ומקלחות תמורת תשלום קטן.
מרכז העניינים באתר זהו מחנה ה- Pines שבסמוך להר. אין שם מקלחות אבל שירותים ומים זורמים יש ואגרת הלילה היא 2 דולר אוסטרלי. הנשארים לטווח ארוך (רוב האנשים) יזכו ליצור קשרי ידידות עם ריינג`ר מקס האחראי על ה- camp ground מה שיהפוך את השהיה לנעימה יותר (אבל לא בהכרח לזולה יותר, תשתדלו לא לנצל את הסיטואציה כך שתחרוג מגבול הטעם הטוב. זה כולה 2 דולר).
במקום קיימת אוכלוסייה קבועה של מכורים לטיפוס (היה שם בחור שגר שם שבע שנים!!!) וניתן לראות אוהלים רעועים עם כורסאות ושטיחים שעוברים מדור לדור. מלבדם מגיעים לאתר מטפסים מכל העולם והאווירה יוצאת מהכלל בכל שעה ביום. אני אישית הגעתי לשם חסר ציוד לחלוטין וללא שותף ובמשך חודשיים לא היה יום שלא טיפסתי, נהניתי בחברת האנשים או עשיתי שאר דברים שלא יעלו כאן על הכתב.
face climbs מאונכים מההתחלה עד הסוף עם אחיזות קטנות שיוצרות אתגר לא קטן בשתיית קפה מספל חם לאחר מכן, גגות ענק 80 מטר מעל הרצפה, chimneys מדהימות, מולטי פיצ`ים שרק משתפרים מפיצ` לפיצ`, סלאבים מסריחים עם אחיזות sloper שמצריכים "הגומל" בסיומם ובולדרים שיאכלו לכם את מלאי הפלסטרים תוך שבוע.
אין לי כוונה להיכנס לתיאורים מדויקים עם שמות והכל, להמליץ על מסלולים או לספר על הפעם הראשונה שהובלתי טבעית ועל 20 מטר של ריצ`-רץ` הפוך שנעצר בעגינה האחרונה: WIRE מספר 1, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר אני אספר לכם כל מה שאני יודע.
המקום ענק ויש בו הכל (תסתכלו בתמונות) כך שלפן הטיפוס אין לכם בכלל מה לדאוג. והיה והגעתם למצב שמיציתם את המקום (אין סיכוי שבעולם), במרחק נסיעה לא גדול נמצא ה- Grampians National Park ובו מסלולי טיפוס משובחים לרוב אך הם אינם מרוכזים סביב נקודה אחת. אם אתם ישנים ב- Tims Place ב-Halls Gap בגרמפיאנס במרחק הליכה קצר נמצא ה- Watch Towers. קיר קטן יחסית וסימפטי להובלה טבעית. החיים ב- Pines מדהימים.
במרחק הליכה קצר מהחווה ישנו מקווה מים קטן למקרי שריפה, אבל עד שהיא תפרוץ משתמשים בו לרחצה. המקווה זכה בצדק רב לכינויי skank pit בקרב שוכני ה- Pines כך שבשביל מקלחת רצוי להתכופף מתחת לברז או ללכת ל- nati.
בעיירה יש כמובן פאב קטן למי שמאס בספגטי ברוטב עגבניות שנשרף על הגזיה או סתם חושק בבירה לעת ערב. Horsham, שמעט יותר רחוקה מציעה חיי עיר מלאים: מסעדות, קולנוע, חנויות וכו` וכו`.
לי אישית היה קשה מאוד לעזוב את המקום ושכבר עשיתי זאת חזרתי לאחר ארבעה ימים. הגעתי ב- camper van בחודש ינואר, מזג האוויר היה נהדר ומיד מצאתי עם מי לטפס (בצורה מפתיעה ביותר בחור מהארץ שהפך לשותפי לטיפוס לאורך זמן) ומה לעשות. בתום חודש נסעתי להחזיר את האוטו וחזרתי בטרמפים לחודש נוסף. אפשר להסתדר במקום בקלות עם רכב ובלעדיו, עשיתי את שני הדברים. המקומיים מסבירי פנים ולפעמים ייקחו אתכם להר גם אם זה עיקוף בשבילם. ההר הוא שם דבר באזור וכולם יודעים שהוא מושך קהילה בין לאומית של מטפסים אשר מקבלת יחס חם מהמקומיים.
טיפוס טוב וקשה, חיי חברה מדהימים, תנאים מעולים, קנגרויים על הבוקר וחוויה בלתי נשכחת. אין סיכוי למשהו אחר.
צילם עודד חפץ, באדיבות אתר למטייל
