המדינה שזכתה לכינוי "הפנינה של אפריקה", ולא בכדי, קוראת לכם לנפץ את כל הדימויים של יבשת שחונה, מדבר צהוב ושמש קופחת. אוגנדה מציעה למטיילים בה גן עדן ירוק, נופים מרהיבים, מפלים מרשימים והמון המון מים. זוהי ארצו של אידי אמין, המדינה שכמעט והיתה שלנו, שההיסטוריה שלנו שזורה בזו שלה. זוהי מדינה שלא תמיד קל לטייל בה, אבל היא בהחלט שווה את המאמץ. עונות מתאימות לטיול: דצמבר עד פברואר או יוני עד ספטמבר.
מס' נתונים: בירה - קמפלה. גבולות - קניה, טנזניה, רואנדה, קונגו וסודן.שטח - 237,000 קמ"ר.אוכלוסיה - 24.6 מיליון. שפות - אנגלית היא השפה השולטת. מרבית התושבים מדברים גם סווהילית וכן שפות נוספות, על פי מוצאם השבטי. דת - מרבית תושבי אוגנדה הם נוצרים. קיים גם אחוז לא מבוטל של מוסלמים (16%).
ויזה:
$30 לשלושה חודשים. $20 לסטודנטים. אפשר לעשות גם במעברי הגבול. למגיעים מקניה, כדאי לשים לב כי מעבר בין קניה לאוגנדה וחזרה אינו דורש ויזה חדשה או ויזה רבת-כניסות לקניה. ויזה רגילה של כניסה בודדת לקניה תספיק.
טלפון:
קוד החיוג של אוגנדה הוא 256. טלפונים ציבוריים ניתן למצוא בכל רחבי המדינה.
שירותי אינטרנט: בדרך כלל רק בערים הגדולות. מהיר יחסית ולא יקר במיוחד. ישנן אכסניות שנותנות שירות אינטרנט חינם.
אוכל ושתיה:
מומלץ לא לשתות מים ישירות מהברז. מים מינרליים ניתן למצוא כמעט בכל מקום. בערים הגדולות, ניתן למצוא ברחובות אנשים שמוכרים אוכל מבושל, פירות, ירקות ולחמים, ואילו בכפרים הקטנים יש מעין מסעדות פועלים בשם "מאמא", שמכינות אוכל מקומי במחירים זולים במיוחד. המקומיים אוכלים בעיקר אורז עם מעט בשר או ירקות, ותבשיל שנפוץ בכל אפריקה ונקרא באוגנדה פושו - תבשיל שעשוי מקמח תירס. מאכלים נוספים הם מתוקה (בננות ירוקות מבושלות), צ`פאטי (מאכל שהגיע לאפריקה על ידי המהגרים ההודים הרבים) ומנדזי (סופגניות קטנות). לא נהוג בדרך כלל להשאיר טיפים במסעדה, אם כי, כמובן שמוטב לעשות זאת אם השירות שקיבלתם היה טוב.
שירותים ומקלחות:
כמעט תמיד מדובר בשירותי בול פגיעה, רצוי להביא נייר טואלט. במקלחות כמעט אף פעם אין מים חמים, אך בדרך כלל יחממו בשבילכם מים בדלי ואתם תצטרכו לשלב בין המים החמים למים הקרים שבברז.
כביסה: לא ניתן למצוא מכבסות, אך כמעט בכל חנות ניתן למצוא אבקת כביסה, כך שתוכלו לכבס ביד.
נמל התעופה באנטבה נמצא סמוך לקמפלה הבירה ויש תחבורה שוטפת לשם ובחזרה. עם זאת, מרבית המטיילים בוחרים לטוס מניירובי, שנמצאת מרחק שעות ספורות בלבד מקמפלה. אם תבחרו בכל זאת לטוס מאוגנדה תאלצו לשלם מס של $40. הגעה ברכב אפשרית אף היא מוניות שירות יוצאות כל הזמן לגבולות ומהן. דרך נוספת היא שייט באגם ויקטוריה מפורט בל, סמוך לקמפלה ועד מוואנזה בטנזניה. השייט אורך כ-18 שעות.
תחבורה:
דרך התחבורה הנפוצה ביותר היא מונית שירות שמחירה אינו גבוה. למונית כזאת אפשר להכניס עד 14 איש, אך אל תתפלאו אם תמצאו את עצמכם נוסעים חמש שעות עם עוד שלושים איש מלבדכם במכונית, כשהציוד של אנשים אחרים מונח עליכם ואתם מחזיקים תינוק אפריקאי ביד. הנסיעה באפריקה היא לא מאוד בטוחה, מרבית הכבישים הם דרכי עפר והנהגים נוראיים. לכן, מומלץ לא לשבת בקדמת הטקסי ולהמנע מהצדדים. כמו כן, יש להחזיק את הכסף לידכם ובשום אופן לא להשאיר אותו בתיק הגדול. את התיקים הגדולים נוהגים הנהגים לקשור בדרך כלל לגג. מומלץ לוודא כי הקשירה שלהם טובה כי אחרת התיקים יעופו באמצע הנסיעה, והנהגים לא יראו את עצמם אחראיים לכל נזק שיגרם לרכוש שלכם. בין ערים גדולות יש בדרך כלל אוטובוסים ברמות נוחיות שונות, והמחירים בהתאם. מומלץ להגיע לפחות חצי שעה לפני שהאוטובוס יוצא, אחרת תאלצו לעמוד כל הנסיעה.
אפשרות נוספת היא נסיעה ב-Pick Up, רכב פתוח. מומלץ להמנע מישיבה בצידי הרכב, אם כי כך תמנעו מהצפיפות הנוראית ששוררת במרכז. כמו כן, צפו לכך שאנשים רבים ישבו או ידרכו על התיקים שלכם. לא לכל המקומות מגיעה תחבורה ציבורית, אך נסיעה בטרמפים תמורת סכום סמלי נפוצה מאד ובדרך כלל בטוחה. כמו כן, ניתן להעזר בשרותי בודה-בודה, מונית אופניים ולעתים אופנועים. שימו לב שנהגי הבודה-בודה משוכנעים שהם יוכלו לקחת אתכם ביחד עם התיק הגדול שלכם. כשמדובר באופנוע זה בהחלט יכול להיות אפשרי, אבל אם נהג אופניים מציע להרכיב אתכם עם התיק הגדול מוטב שתסרבו. כשאתם עולים על אופנוע, אגב, אל תצפו שלנהג תהיה קסדה בשבילכם. שייט באגם ויקטוריה אפשרי על ידי סירות קטנות או מעבורות, תלוי ביעד. לסירות אין בדרך כלל זמנים קבועים.
כספומטים ניתן למצוא בדרך כלל בערים הגדולות, אך עדיף לא לסמוך עליהם, ובכל מקרה, לעולם אל תוציאו כסף מכספומט בלילה.
במידה ונתקעתם בלי שילינגים, המקומיים תמיד ישמחו לקבל את הכסף שלהם בדולרים.
עלויות לדוגמה:
לינה באכסניה בערים הגדולות תעלה כ-$2.5 ללילה עבור לינה באוהל (בדרך כלל ניתן להשכיר אוהלים), וכ-$5 עבור לינה ב-Dormitories. בערים קטנות יותר בהן אין בדרך כלל אפשרות לקמפינג תעלה לינה באכסניה כ-$3-2 ללילה לאדם לחדר.
עלויות של אוכל יכולות לנוע מטווח מחירים של רבע דולר לארוחה (אוכל רחוב או מסעדות קטנות) עד לכמה דולרים במסעדות שמיועדות לתיירים.
נסיעה בטקסי (מעין מונית שירות, נקראת גם מטאטו) עולה בדרך כלל דולרים בודדים, אך ככל שעולים ברמת הנסיעה כך נדרשים לשלם כסף רב יותר.
עם זאת, הטיול באוגנדה הוא לא מאוד זול: כניסה לשמורות עולה $15 ליום לאדם ו-$30 ליום לרכב. לינה בשמורה עולה $5 לאדם ללילה בקמפינג ו-$10 או יותר לאדם בחדר. כמו כן, האטרקציות התיירותיות העיקריות, צפייה בגורילות וראפטינג במקורות הנילוס, עולות הרבה יותר. על מנת לראות את הגורילות יש להוציא עד $275, ויום אחד של ראפטינג מתחיל מ-$65. בנוסף, במידה ותשכרו את שירותיו של מדריך או של פורטר, יצפו מכם לשלם להם טיפ בנוסף לתשלום שיקבע מראש. שימו לב כי פעמים רבות תדרשו לשלם יותר מהמקומיים - חשוב מאד להתמקח על כסף.
כרטיס סטודנט: מעניק הנחה של 25% בשמורות והנחה בויזת הכניסה למדינה.
בשום אופן אין להגיע לצפון המדינה, שם פועלות קבוצות מורדים רבות, שבשיתוף פעולה עם סודן טובחות בתושבים, חוטפות ילדים וכו`. כמו כן, מוטב שלא להסתובב בלילה לבד, בקמפלה או בכל עיר אחרת ובנסיעות להקפיד לשמור על הכסף והמצלמה בהישג יד. האוגנדים מאד חביבים ולעתים רחקות בלבד ינסו לשדוד אתכם, אך מוטב להזהר. לעולם אל תצלמו בסיסי צבא (כולל המטוס באנטבה), מעברי גבול, גשרים וכיוצא באלו. זו דרך ישירה למעצר.
בריאות:
כמו במרבית מדינות אפריקה, גם באוגנדה המלריה נפוצה במיוחד. מחלות נוספות שניתן להתקל בהן הן בילהרציה (בחופי אגם ויקטוריה), וכמובן איידס. בלי תעודת חיסונים עם חותמת של קדחת צהובה יתכן ולא תותר כניסתכם למדינה, ואם כבר נכנסתם, יתכן ולא יותר לכם להכנס בחזרה לקניה (או לכל מדינה אחרת).
בנות מטיילות:
לבנים הם תמיד אטרקציה באוגנדה, ובעיקר בנות. אנשים רבים מניחים שלבנה שמסתובבת באפריקה, בעיקר אם היא מסתובבת לבד, היא פרוצה. הם בהחלט נוטים להעיר הערות, אך בדרך כלל לא מעבר לכך. חשוב לזכור שמדובר במדינה, שאחוז נכבד מתושביה הם מוסלמים ולהתלבש בהתאם, אם לא, תזכי למטר הערות, צעקות, שריקות וכדומה.
ניתן למצוא בקמפלה גם שגרירויות של המדינות הבאות: בורונדי, קונגו, אתיופיה, קניה, רואנדה וטנזניה, ולא פחות חשוב - שם גם נמצאים המשרדים של ה-U.W.A, המקבילה לרשות שמורות הטבע שלנו. שם אפשר לקבל מידע על שמורות שונות, וכן להרשם לסיורי גורילות.
Lake Bunyonyi
אגם יפהפה באזור קבלה (Kabale), שמסביבו גבעות ירוקות ובמרכזו שוכנים איים רבים. רוב האנשים מגיעים לשם בעיקר על מנת לנוח ולהרגע, אך יש שם שפע של אפשרויות נוספות ניתן לשכור קאנו ליום ולהסתובב בין האיים (באחד האיים יש מודיעין, שם תוכלו לקבל מידע לגבי האזורים שכדאי לשוט אליהם), אפשר לשכור אופניים או לצאת ברגל לטיול באזור ולצפות במיני הציפורים הרבים. אכסניה נחמדה מאד היא Lake Bunyonyi Overland Camp, שמשכירה קאנו ואופניים ומציעה פעיולויות נוספות, כגון סיור בכפר פיגמים (Effes), דייג ועוד.
רכס ההרים, הנקראים גם The Mountains of the Moon, נמצא לצד ה-Great Rift Valley בין אגם אלברט לאגם אדוארד. הרכס, שאורכו 120 ק"מ ורוחבו 48 ק"מ, מתנשא עד לגובה של 5,109 מטר. זהו ההר השלישי בגובהו בכל אפריקה (אחרי הקילימנג`רו והר קניה). עם זאת, הוא נחשב לקשה ביותר לטיפוס. במרכז הרכס נמצאות 6 פסגות מושלגות, שעל גבי שלוש מהן יש קרחונים. הגבוהה מבין הפסגות היא פסגת מרגריטה שעל הר סטנלי. הטיפוס על פסגה זו מומלץ בדרך כלל למטפסים מקצועיים. עם זאת, הרכס מציע מסלולי הליכה רבים כך שתוכלו לבטח למצוא מסלול, שיתאים לרמתכם הפיזית וליכולות הטיפוס שלכם.
