"לפי מיטב המסורת הפרוידיאנית, אנו דוחקים מהכרתנו את העובדה שבמדינת ישראל שעת חירום היא דבר אפשרי. מתנהגים כאילו מלחמה במזרח התיכון היא סתם מילה בת חמש אותיות, בלי כיסוי במציאות. אנחנו מתייחסים אל המלחמה בעורף בערך כמו אל תאונות הדרכים -כאילו נגזר משמים שצריך לחיות איתן, ואין מה לעשות נגדן.
מוטב, אם כן, להמשיך לטוס ב-140 קמ"ש בכבישי הארץ ולצפצף על האזהרות בדבר הצורך לפנות את המקלט ממצבור הגרוטאות שבו".
לא נעים להודות, אבל את הביקורת החריפה הזו שמותח "במחנה" על אזרחי מדינת ישראל לפני 30 שנה, היינו יכולים לקרוא גם בעיתונות העכשווית. האדישות שבה מתייחסים הישראלים לאזהרות, לסיכונים יומיומיים ולתרחישי אסון אפשריים מוכרת בהחלט, והסבריה נעוצים באירועי ההיסטוריה. למרות זאת, ואולי דווקא בגלל זאת, החליט עיתוננו להקדיש בשנת 75' סדרת כתבות שעסקה בהתכוננות האפשרית למלחמה כוללת במזרח התיכון.
תרחיש המלחמה המתואר בכתבה צפה כמעט במדויק דווקא את מלחמת המפרץ, ותיאר דרכי הגנה עצמית מפני טילים ופצצות שינחתו בריכוזי אוכלוסייה. בין העצות שניתנו לאזרחים תוכלו למצוא: אגירת חלב מרוכז וירקות משומרים, אטימת חדרים בנייר דבק ולבישת מנשאי-מגן (או בשמם המוכר יותר - מסכות אב"כ).
