"'בגלל אבא אני כאן' - צה"ל לא שוכח אף אחד. קייטנה מיוחדת ליתומי צה"ל ולאלמנותיו התקיימה בבית גולדמינץ בנתניה"
"ורדה זוכרת היטב את היום הראשון של הקייטנה. לא כל-כך בגלל החוויות. גם לא בגלל ההתרגשות. או הצבא. או הפגישות המחודשות. ורדה זוכרת את היום הראשון, רק בזכות משפט אחד של בנה הקטן: 'אמא, את רוצה להגיד לי שלכל הילדים האלה שכאן אין אבא?'" - במילים אלו בחרה כתבת "במחנה" דאז לפתוח את הכתבה, שעסקה בקייטנה מיוחדת ליתומי צה"ל, כמבקשת להמחיש את העצבות והאינטנסיביות שבמפגש כזה.
"זה נשמע כמעט כמו הזמנה לבכי: נשים בלי בעל, ילדים בלי אבא", היא כותבת ל"במחנה", "אבל לא - הקייטנה איננה מאמינה בדמעות. הפצעים קהו, נשארו רק הזיכרונות שנעים להעביר יחד. אין הירואיקה, אין רחמים - רק כיף. הכיף מיועד קודם כל לילדים, אבל הקייטנה מטפלת גם באמהות באמצעות אוזן קשבת, חיוכים, פתיחות ותמיכה הדדית. הנשים, שבדרך כלל צריכות להיות אמהות ואבות כאחד, הופכות כאן למלכות לשבוע אחד".
הקייטנה המיוחדת ליתומי ולאלמנות צה"ל מתקיימת כל שנה, גם היום, וחשיבותה הרבה ידועה ומקובלת על כולם. לפני 20 שנה קראו לה האלמנות "אוויר לנשימה". לנו רק נותר לאחל להן אושר בעתיד, ושלא ידעו עוד צער.
