לבנון, שכונתה בתחילת המאה ה-20 "שוויצריה של המזרח התיכון" בזכות נופיה והאקלים הנוח שלה, עשתה כותרות בשנות ה-60 דווקא בגלל המשבר הפנימי שפקד אותה - נפילת הממשלה והחלפתה על-ידי החוגים הקיצוניים במדינה. בכתבה מיוחדת פרש "במחנה" את תולדותיה, צביונה התרבותי ומצבה הכלכלי והחברתי של ארץ הארזים בפני קוראיו, ונתן להם הצצה מיוחדת לשכנתם הערבית מצפון, ששנתיים מאוחר יותר עתידה להיות שותפה בפעולות הטיית מי הירדן, שהובילו למלחמת ששת הימים.
להלן מספר עובדות מעניינות על לבנון, מודל 1965: המדינה מונה כ-1.86מיליון תושבים בצפיפות רבה של 150 נפשות למ"ר; ישנו רופא אחד על כל 1,300 איש; למעלה מ-80 אחוזים מקרב האוכלוסייה יודעים קרוא וכתוב; הפער הסוציאלי בין המעמדות גבוה מאוד, וכחצי מתושבי המדינה הנם חקלאים; כ-55 אחוז מהאזרחים הם נוצרים; כוס קפה עולה עשר לירות לבנוניות; צבא לבנון מונה כ-15,000חיילים, אין בו שירות בנות ובשנים אלו נבנה בו חיל שריון וחיל אוויר; הטלפון של לשכת התיירות הממשלתית הוא 20-285; בבירה פועלים שני קווי חשמלית ושירות מוניות; שלטי פרסומות רבים בצרפתית מוצבים ברחובות; והטלוויזיה המקומית משדרת מ-17:30עד 23:30 - נתון משעשע למדי, כשנזכרים שלמדינת ישראל לקח עוד שלוש שנים עד שעלה הערוץ המקומי הראשון.
