מה החלק שאתה הכי שונא ביום שלך?
"האמת היא שאני ממש שונא את הבוקר, כנראה שאני פשוט לא בן אדם כזה. יש לי חוסר שינה תמידי, והוא מצטבר אצלי כבר כל-כך הרבה זמן שלפעמים אני מפחד ללכת לישון כי אני יודע שאני לא אתעורר".
מה אתה מזניח בגלל השירות הצבאי שלך?
"קודם כל, אני חושב שאני מזניח את המשפחה שלי. אני בכלל לא רואה אותם כמו שהייתי רוצה. בנוסף, אני מזניח גם את אמנות הלחימה בה הייתי מתאמן - אייקידו. אם להודות על האמת, זה חסר לי מאוד. האייקידו נתן לי המון, אפשר לומר שזה משחרר את כל האנרגיות".
אם היית משתחרר מחר, מה היית עושה?
"בטח הייתי בשוק, בהלם טוטאלי, לתקופה די ארוכה. למעשה, אין לי שום מושג מה עושים באזרחות. אני לא מחובר כל-כך לעולם הזה, כי את כל השירות שלי עשיתי בגזרות הכי רחוקות ומנותקות מההוויה בארץ. הייתי בלבנון, ברמאללה ועכשיו אני ברצועת עזה".
איפה תבלה את החופשה הבאה שלך?
"אחרי ההתנתקות אני אקח חופשה, ובשלב הזה אני חושב לטוס לדרום אמריקה, או אולי אפילו לנסות את המזרח הרחוק".
איזה שיר מלווה אותך בתקופה האחרונה?
"השיר שמלווה אותי בזמן האחרון הוא 'בלוז כנעני' של אהוד בנאי. הסיבה לבחירה דווקא בשיר הזה היא מאוד טראגית. כששמעתי על מותו של סרן אביב חקאני, שהיה מפקד צוות המנהרות, באסון הנגמ"שים, הייתי במכונית בצומת סעד ובדיוק השיר הזה התנגן. מאז, הוא פשוט נכנס לי לראש ולא יצא. שנה לאחר מכן, בדיוק בתאריך יום ההולדת של אביב, נסעתי בצומת סעד ולפתע השיר הזה שוב התנגן ברדיו. באותו הרגע, כל השיערות שלי סמרו כמו קיפוד".
מהו הנוף שאליו הכי נקשרת בשירות הצבאי שלך?
"אחרי שהייתי יוצא מלבנון, הייתי מגיע לראש הנקרה. אחרי כל מה שעברנו שם, הייתי צריך לשבת שם עשר דקות לבד, בשקט. כל מה שעשיתי זה לנשום אוויר צח, וזה עשה לי טוב".
