את בואנוס איירס עזבתי בלב שבור אחרי שבוע של תענוגות ובילויים. יצאנו לדרך באוטובוס מפואר לנסיעה בת 19 שעות עד לעיר הארגנטינאית פורטו איגואסו.
מפלי האיגואסו הם בין המפלים הגדולים בעולם (הם יותר גבוהים מהניאגרה וכמויות המים גדולות פי 1.5). הם ממוקמים על נהר האיגואסו מעט אחרי המפגש שלו עם נהר פרנה. זהו למעשה מפגש גבולות של ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי כך שלמפלים יש למעשה שני צדדים- ארגנטינאי וברזילאי.
הנוף באזור הוא טרופי עם אדמת חמרה אדומה בכל מקום והרבה ירוק בעניים. מידי פעם יורד גשם חזק ופתאומי ומייד אחריו יוצאת שמש חייכנית.
עם הגיענו לצד הארגנטינאי הפקדנו את המוצ`ילות בטרמינל ולקחנו אוטובוס לפארק הארגנטינאי. בפארק יש שני מסלולי הליכה- עליון ותחתון. העליון כולל מרפסות תצפית והליכה בגשרים מעל חלק מהמפלים והתחתון הוא למעשה הליכה למרגלות המפלים. ניתן כמובן גם לקחת סירות שמגיעות גם הן למרגלות המפלים.
אין צורך לתאר את המראה. התמונות עושות את העבודה ברוב המקרים והכמות והעוצמה- אדירים.
יש בפארק 500 סוגי פרפרים ובכל פינה מסתתר לו פרפר מדהים שנראה כמו שטיח פרסי מעופף. האתר מתוייר מאוד וכולל הרבה חנויות והרבה קריאות התפעלות ותקתוק מצלמות.
גרון השטן הוא המפל הכי סואן ומרשים שיצא לי לראות בימי הקצרים ואני שוקל ברצינות לשנות את שם המיכל שמעל האסלה בבית ל-"איגואסו"...
אחר הצהריים המשכנו לעבר ברזיל. כבר בגבול נתקלנו בשני ברזילאים עם מוסיקה רועשת והתחלנו להבין שזו מדינה קצת שונה מארגנטינה...
נסענו לעיר פוז דה איגואסו שהיא עיר גדולה עם 200,000 תושבים. כמות הערבים שגרים במרכז שלושת הגבולות (בעיקר בצד בפרגוואי והברזילאי) היא מדהימה. מחצית מהחנויות ברחוב עם שלטים בערבית ושמות כמו מסעדת לבנון הקטנה, חומוס ואדיר וכו`. התפטמנו בסופר על פיתות לבנוניות, חומוס וסלט חצילים וגם קנינו קפה שחור משובח.
