פנים תמימות ומחייכות, שיער בלונדיני ארוך טיפה מתולתל, עיניים ירוקות מדהימות, גוף תמיר בגובה ממוצע, בקיצור חלום ילדות של כל סטודנט ממוצע. אז התיישבתי וקצת בהיתי בה (למרות שהבטחתי לעצמי ולאימי שהסמסטר אהיה ילד טוב ואקשיב למורה...), כמובן מבלי שתשים לב. בסוף השיעור היא רצה אצה לה לדרכה ואני נותרתי הוזה...
בהמשך השבוע הלכתי לחתונה של חבר ובכניסה נתקלתי בה. יפה כמו שהייתה שלשום, רק עם בגדי קייטרינג שחורים ושיער אסוף. ניגשתי ופצחתי ב "שלום". ובכן, תפקידה לאותו ערב היה ככל הנראה לחלק את האורחים לשולחנות.
אז בעדינות היא שאלה: "שלום, מה שמך?" והיה לה חיוך כזה... ווואו. עניתי "איתי..."ובאותה נשימה שאלתי אם היא לומדת בקורס והיא ענתה: "כן אבל לא ראיתי אותך" ומסרה לי פתקית עם מספר השולחן. אז שאלתי: "מה שמך?" "הא...קרן", היא ענתה. "טוב, בטח עוד נתראה" סיננתי, והסתובבתי תוך שימת לב שלא ליפול מהסחרור.
בשבוע שלאחר מכן, ראיתיה בשיעור ושמתי לב שהיא לא מסתכלת לכיוון שלי, ומתיישבת רחוק ממני. טוב, לא ממש התייחסתי אם היא לא בעניין אז גם אני לא (ככה זה מזל אריה האגו מדבר).
במהלך השבועיים שלאחר מכן, שמתי לב אליה במסדרונות מבליחה בי מבטים מתעניינים, אך לא הגבתי (עדיין מזל אריה). ואז באחד השיעורים היא התיישבה לידי ואמרה "מה שלומך? אני מתנצלת שלא זיהיתי אותך עד עכשיו ופתאום זה הכה בי "(עאלק...) "התראינו בחתונה נכון?" ואני עניתי "כן, מה המצב..." כדי לעשות סיפור ארוך לקצר, נוצר בינינו 'איזה דיבור'.
באחד השיעורים הצעתי לה לצאת והיא הסכימה. כבר באמצע הפגישה החל וויכוח מטופש על מיקום של איזה בית קפה, מה שיכל לסמן לבאות, אך משום מה לא התייחסתי (מעניין למה...). בסוף הפגישה נשקתי לה וכמעט עשיתי תאונה בדרך מרוב ההורמונים שגדשו כל איבר אפשרי בגופי.
בשבועות שלאחר מכן נפגשנו מספר פעמים, הייתי אצלה (היא עוד גרה אצל ההורים) והיא אצלי (אני לשמחתי כבר לא), ראינו, שתינו בילינו וכמובן, שכבנו. אך בכל הזמן הזה, לא הצלחתי להבין אותה, על איזה תדר היא משדרת ותוסיפו לזה סקס גרוע.
אני חייב להיות כן, ולומר שלא חשבתי שהיא יכולה להיות אהובתי הבאה, אבל משהו בה, היופי פלוס האנרגיות הבלתי מובנות שהיא שידרה משכו אותי מאוד. הוויכוחים בינינו הלכו והתגברו, על כל נושא שבעולם. באיזה שהוא שלב כבר סיפרתי לחבר טוב שלי שבחוסר התאמה שכזה עוד לא נתקלתי.
והנה השוס: שלוש פעמים 'ניסיתי' להיפרד ממנה. בפעם הראשונה התחרטתי מייד, בפעם השנייה היא החלה לבכות (ברכב שלי..) ובפעם השלישית, כשניסיתי לחזור בי, היא אמרה "סטופ. אל תשגע אותי" ואז, כמו כלבלב התחלתי לשטוח בפניה שאני רק זקוק לתשומת לב, שאני מאוד רוצה להתחבר אליה אבל היא לא מאפשרת לי את זה. והיא, מצידה אמרה "תן לי לחשוב על זה".
אז החזקתי יומיים וחצי והתחלתי להטריד אותה בגינונים חיוביים, עד שהיא אמרה "טוב, בסדר". ויצאנו לסרט באותו ערב. כמה ימים לאחר מכן עשינו סיכום בו שני הצדדים החליטו ש"זה לא זה" ועותק הופץ לכל המעורבים בדבר, כלומר לתפוצת נאט"ו.
אתם מכירים את סוג הקשרים האלה כשזה לא הולך. מניסיון: תעזבו. אם בהתחלה זה לא הולך, סיכויים גדולים מאוד שאין לזה עתיד ורוד. מקסימום זה יהפוך לעוד אחד מהמשגלים התל אביביים הללו ללא ערך מוסף. ואני, תקראו לי פוריטן, לא ממש בעד. אני חושב שסקס במקרים כאלו, ללא ערך מוסף, הוא סתמי.
