כשאישה מזפזפת לה בניסיון נואש למצוא ולו בקצת, קורטוב נשי, סתם כך, לצורך הזדהות, או סתם פאנן שטחי, היא מגלה לנגד עיניה מסך מבעבע מטסטוסטרון.
ההורמון הגברי מצוי שם בכל פינה, בפרסומות, במהדורת החדשות, בתרבות ופנאי. בפרסומות יאמרו שזה בעצם מלאכת המכירה, ומי אנחנו שנחלוק על "אידיאל כה נשגב". אז התרגלנו לראות איך "מתאימים" שדיים לכל מוצר, וראו איזה פלא שדיים משודרגים נפלא. אכן תקשורת טסטוסטרונית במיטבה.
ואם הפרסומת מיועדות לקהל נשי, הרי שזה יהיה בעיקר הטפה חרישית, של משנתו של הטסטוסטרון. תספגו.. [כולנו נסיכות בפרסומות, מה גם ששם יש לנו דם כחול] תורידו שערות, תהיו חופשיות, תקנו מסקרה, תמרחו קרם, ותהיו מעודכנות כי סוף סוף... מכירת סוף העונה הגיעה.
ולא רק ביצת הפרסומות משתמשת בכל פריים אפשרי של אסטרוגן שופע, הרי שבכל ערוץ ראו איזה פלא, זה נמצא. גיא פינס הפליא לעשות, כאשר שידר תוכנית שלמה על ביקיני, אכן נושא מרתק. הבעת ההתענגות שרווחה מפניו, גרמה לי לתהות אם בעצם הוא לא עושה תוכנית שלמה לעצמו.
אז פינס [תרתי משמע] שועל וותיק, יטען לרייטינג, ומי אנחנו שנחלוק על "אידיאל כה נשגב".
בזפזופ מהיר אנחנו מוצאים, נשים שהן מגישות. אכן אנחנו שם על המסך, אבל מעוצבות לפי אמות מידה של ההורמון. שם לרוב, כולן בלונדיניות, אולי מדברות לעניין, אך לא תתפוס אותן, במחדל ברונטי, חלילה וחס.
כאשר ישנן תוכניות שנשים מגישות ,זה יהיה בעיקר, סביב ציר התוכן, של "איך אנחנו יכולות לשפר את עצמנו.."?, ואם אתם לא מאמינים, אז אל דאגה, אודטה תלחש לכם כמה טיפים. זפזופ נוסף לתוכנית טוק שואו מגלה נשים כ"סוכריות", "ארוזות היטב" בצלופן מתקתק.
וכשהמנחה יציג זמיר חדש, שימכור לנו שוב את אותו פזמון, תחל נדידת הטסטוסטרון, בחיפוש אחר אגם של סילקון, בו יוכלו לשהות. אם נטען להקשר הם יגידו שבסה"כ הם משקפים מציאות, "לא ידעתי שציצי מסוגל להביע כל כך הרבה.." יאמרו בהיתממות מתחסדת, אבל אם תשאלו, טסטוסטרון? הם יגחכו בנימה רטורית ..
ובינתיים, יושבת ילדה שניצניה החלו, וכתלמידה חרוצה, תלמד את רזי העולם ותהלך עם מחשופים, כי אמרו לה שזה מוכר, רק שהיא לא מבינה לעיתים מה, וכמה "חשופה" היא כשהציצים ניצבים לפני החיים, ולא מאחורי המסך.
ומה שמצחיק זה שגברים מתרעמים על כך שהחיים שלנו קלים, כי לנו יש ציצים למכור, והם "המסכנים", נתקעו, עם איברים מוצנעים, אבל הרי זה מה שהם מחליטים לשווק, אז אולי קצת אחריות, לפחות על זה??.
אך מעבר להשלכות התרבותיות הנגזרות משיווק טסטוסטרוני [ויש עוד הרבה..], יש כאן התעלמות בוטה מקהל יעד של נשים ואין בכך חדש. רוב הבמאים בארצנו הם גברים, ולהם אין שום יכולת לשלוט על הטסטוסטרון כשהם בחדר הבקרה.
וההשלכות החברתיות הביאו אותנו הנשים להתרגל, לשבת ולצפות חסרות אונים, ומידי פעם נעיר במבוכה, לגבר שיושב לצידנו ומגרגר בהנאה,"היא יפה הא.."? .אבל הוא יתעלם מאיתנו, ולמה לא בעצם, הרי הוא קיבל היתר הלכתי מהמסך.
