האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

זרעי קיץ - תוכנית ההתנתקות

כשהקיץ מתחיל להכות בנו את חמתו הבלתי מתפשרת. אנחנו אוטומטית מתחילים עם שתי פעולות בו זמנית:התערטלות, והתכסות. גם עם מסתמנת מגמה דואלית מפעולות אלה הרי שלנו זה מציאות.והרי כבר התרגלנו למציאות קוטבית בישראל. והקיץ הזה יהיה שונה, שונה בהכרח.

נטלי חסין | 16-06-2005 16:32:00

תוכנית ההתנתקות מאיימת להתבצע, למרות כל התכנונים הקטנוניים שלנו במנעמי החיים. אז כבר הזהירו מפני "מלחמת אחים" או לחילופין "כאוס בלתי נמנע". הצמתים כבר עמוסים בסיסמאות
הצמיגים כבר מוכנים לבערה.

כאילו שלא יהיה פה מספיק חם ממילא. בלי להיכנס לדעות פוליטיות, בלי לתת דעת על מה משמאלנו ומה מימיננו, בכל מקרה החרדה בעינה.

הרי רוב הצעירים בארצנו כבר שנים חיים בתוכנית ההתנתקות. זה התחיל בשקט, בין חרדה לחרדה, בין שאיפה "לשאיפה", עיתונים נזנחו, חדשות הפכו להיות מבחינתנו כזמזום צורם באוזן, וכששאלו
לדעתנו, התחמקנו באלגנטיות, לא בגלל שאין בנו דעה, פשוט חסר לנו אינפורמציה כדי לגבש אותה.

כשאני צופה בהוריי מכורים קשות למהדורות, ומבזקי חדשות למיניהם, אני רואה אותם מתלהמים מתווכחים, ואני "רואה" את עצמי מזניחה דעות, מזניחה מחשבות, למרות ההתלהמות סביבי. אולי צריך להודיע לאריק שרון שמזמן הדור הצעיר "היורש", פצח בתוכנית ההתנתקות, ושהוא בעצם לא הגה את תוכנית ההתנתקות.

זכויות היוצרים מזמן בחיקנו. הרי אי אפשר להאשים אותנו, היינו בצבא, אנחנו למודי חוויות טראומטיות, פיגועים, מלחמות, שחיתויות. ראינו צורות חיים שונות [הודו, דרום אמריקה] וראינו שאפשר לחיות בלי כל התלהמות ומנגנוניי הישרדות, "אפשר אחרת" כך הבטיח לנו גורו איי שם.

נכון אנחנו רוצים להאמין שאפשר לחיות כאן ללא הפרעה, אנחנו מנסים לאמץ תרבות בודהיסטית להוויה מיליטריסטית. אך המרקם גס מידי, והאויבים עדין נפקדים.והגנים היהודים בעינם.

אי אפשר הרי לחמוק מהשאלה הנדרשת, מה תביא תוכנית ההתנתקות שלנו ברבות הימים? והאמת לא צריך לחשוב על העתיד אפשר גם "לראות" את הווה.

בימים אלו שהאלימות גואה בדור היותר צעיר,וגם בכל מקום אפשרי, שהשחיתות מתקיימת בלי בושה עם גושפנקא חברתית כתירוץ עלוב של מטרה. נשאלת השאלה, האם זה שפיותנו סתומים, בגלל "שאיפות אחרות" האם יש בזה ממש?

אריק שרון נראה לי מזמן היה רוצה לצאת לפנסיה, אך מי יחליף אותו?? הרי אנחנו, אם נרצה או לא, נצטרך ביום מן הימים לתת דעתנו, או להוביל במושכות בארצנו אנו.

במבט חטוף אני רואה את הורינו שברחו מהגלות, כדי ליצור שייכות וזהות, והנה אנחנו שחושקים כל כך בגלות, מוכנים לעשות הכול בשביל דרכון זר. אולי בחרנו במודע או בתת-מודע, "לאוורר" את סיר הלחץ של הדעות הרווחות כאן במפגן פופוליטקה. אך אין בכך ממש, החרדה בעינה, למרות האוטונומיה האפאטית שיצרנו עבורנו.
ובימים אלו שלהיי הקיץ, אני חושבת מה לעשות בקיץ זה, באיזה פעולה לבחור, התערטלות או התכסות.

המחשבה היותר מטרידה היא, מדוע בחרו בקיץ כדי לבצע את תוכנית ההתנתקות, הרי הצמיגים יבערו מעצמם, גם הדעות האפאטיות ביותר יתלקחו, אז למה להוסיף עוד גפרור למדורה??

המציאות מתחממת סביבנו וזה לא רק העונה החמה, או לחילופין חור מטריד באוזון. אז אפשר להתכסות באפאטיות צוננת ולכעוס רק שיחסמו לנו את הכביש,או אפשר להתערטל מהאפאטיות ולאמץ דעה, הרי חם פה ממילא, חם כל-כך חם.

X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי