הציון הממוצע של הישראלים בבחינות ה-GMAT, המהווה תנאי קבלה ללימודי תואר שני במנהל עסקים, במגמת ירידה. מדו"ח ארגון הגג של בתי הספר למנהל עסקים בארה"ב (GMAC- Graduate Management Admission Council) עולה כי הציון הממוצע של הנבחנים הישראלים עמד ב-2004 על 509 נקודות (200 ל-800) , הציון הממוצע בקרב כלל הנבחנים מחוץ לארה"ב עמד על 532 נקודות, והציון הממוצע בקרב הנבחנים האמריקאים עמד על 521 נקודות.
מנתונים אלו עולה כי הציון הממוצע בקרב הישראלים נמצא במגמת ירידה - ב-2003 עמד הציון הממוצע על 519, לעומת ציון ממוצע בקרב כלל הנבחנים מחוץ לארהב של 536 נקודות, וציון של 5! 24 בקרב הנבחנים האמריקאים. ב-2002 היה הציון הממוצע בקרב הישראלים 519 נקודות, לעומת ממוצע של 537 בקרב כלל הנבחנים מחוץ לארה"ב, וממוצע של 523 בקרב הנבחנים האמריקאים.
מהנתונים עולה כי ב-1999 היה הציון הממוצע בקרב הנבחנים הישראלים גבוה בהשוואה לאמריקאים ולשאר הנבחנים מחוץ לארה"ב - הציון ההמוצע בקרב הישראלים עמד על 546 נקודות, בהשוואה ל-535 בקרב הנבחנים מחוץ לארה"ב ו-526 בקרב האמריקאים.
עוד עולה מהנתונים כי מספר הישראלים שנגשו לבחינות ה-GMAT נמצא במגמת ירידה. ב-2004 נגשו לבחינות 2,605 נבחנים, לעומת 2,663 ב-2003, ו-2,720 נבחנים ישראלים ב-2002. מהנתונים עולה כי בשנת 2004 נבחנו מחוץ לארה"ב 88,292 סטודנטים בבחינת ה-GAMT.
ד"ר אלעד הלפרין, המנהל הפדגוגי של פרינסטון ריוויו בישראל הפועלת בתחום ההכנה לבחינות הכניסה למוסדות אקדמיים, אמר כי השינוי השולי במספר הנבחנים מישראל בבחינת ה-GMAT הינו חלק ממגמה עולמית של נסיגה במספר האבסולוטי של צעירים בגילאים המתאימים הפונים ללימודי מינהל עסקים. "עובדה זו אף הובילה מוסדות יוקרתיים בארה"ב להגדיל את מספר המועמדים שהתקבלו ללא נ! סיון תעסוקתי". אמר הלפרין.
לדבריו המיתון הכלכלי הוביל א! ת אלו שש קלו ללמוד מנהל עסקים לדחות את תכניותיהם, שכן הלימודים דורשים את עזיבת מקום העבודה "במצב השוק כיום רבים מעדיפים לשמור על מקום עבודתם. אנו גם רואים מגמה של עלייה בתלמידים הבוחרים בתוכניות מב"ע למנהלים (Executive MBA) אשר בד"כ אינן דורשות ציון GMAT כתנאי קבלה" הוסיף.
