מי אמר מכור?

אני שולף ג'וינט, נשען לאחור על הכסא, כשרק כתיבת הטור הזה מונעת ממני שינה מתוקה. כן, ניחשתם נכון, אני שניות בודדות אחרי המבחן השני שלי, ועד עכשיו זה בסדר גמור.

אני מחייך כשאני נזכר איך בתקופה המקבילה ישב השותף שלי בחדר וסירב להצטרף לאיזו "ישיבת הפסקה". "אני לא מעשן בתקופת המבחנים" הוא אמר לי, "זה גורם לי לאיבוד הריכוז, לא רק הנוכחי אלא כמה ימים קדימה, אתה כבר תבין את זה כשתלמד".

וואלה, נלחצתי. בטח שאני אלחץ – אמרו לי כרגע שהלימודים יפגעו לי בשגרת העישון. אבל הכי פחדתי מהמחשבה על סחיות במשך חודש.
איזה פחד. תודו! זה נראה לי רחוק, אז פטרתי את זה ב"הורד ראש" ושכח. אבל בסוף זה הגיע.

ההחלטה נלקחה בין רגע על בסיס השערה השגורה בפיו של כל מעשן עלי אדמות ולא משנה מה: "מריחואנה לא ממכרת פיזית!" זו דרך נפלאה לומר שזה לא "סמים", זו דרך נהדרת לבחון את כוח הרצון של כל אחד ואחד, ובמילים אחרות – זה הבולשיט הכי גדול שאנחנו מוכרים לעצמנו!
"אני, אני לא מכור, מה פתאום"
"כמה ימים כבר לא עישנת?"
"יומיים, יותר מדויק יומיים ושלוש שעות..."
"מה התקופה הכי ארוכה שבה אתה זוכר שלא עישנת?"
"אני שובר שיא עוד שלוש שעות..."

מדהים שאתה יכול להצביע על נקודה מדויקת בזמן: הפעם האחרונה שעישנת, מצד שני שנייה אחרי שעישנת שכחת איך קוראים לאמא שלך. "מכור", מישהו צייץ? וכל זה עוד לפני שסיפרתי על המגעילים באמת, אלה שחוזרים מהעבודה הרוגים אחרי עשר שעות וחייבים להוריד ראש. הם פחות או יותר נמצאים כבר בפיג'מה, הם כל כך גמורים שהם ירדמו ממילא, אבל לא! הם חייבים את הראש הזה. הנאה או צורך?

את החרא הזה של לא ממכר אפשר למכור בעלה ירוק, אבל לא למישהו שהראש שלו מלא בקונספירציות תקשורתיות. אז זה ממכר! זה בדיוק מה שמשחקים עליו "אנשי החוק" כמו שהם מכנים את עצמם. זה לא ממכר בדיוק כמו אלכוהול, סיגריות וקפה. (רק רגע, אני כבר מדליק סיגריה, זה בא לי טוב ליד האייריש קרים שלי!)
מי אמר מכור? מי?

כמובן שאני לא מכור ולכן חשבתי שזאת לא בעיה ולקחתי את החלטת ההתנזרות האמיצה בזמן תקופת המבחנים. חמישה ימים, שהם שיא לשנתיים האחרונות, החזקתי מעמד יפה. הטבעתי את עצמי בלימודים ובעבודה, אפילו הספקתי לעשות מבחן ראשון מפוקס לגמרי.

אבל החברה הכי טובה של הביטחון היא השאננות, והחבר הכי טוב של השאננות הוא "זורק זין" וזה האחרון "מושג ירוק הוא" – אין לו משמעות אחרת חוץ מהמשמעות הטעימה הזאת.
אז כן, לקחתי שאכטה אחרי המבחן, וכמובן שהרגשתי דיסוננס מטורף (עקרונות בהתנהגות הנה אני בא!!!!). בכדי ליישב את הדיסוננס התחלתי לשכנע את עצמי שזו "נפילה חד פעמית שמגיעה מהצורך לפרוק מתח אחרי המבחן. אחרי הכל, הבא הוא רק בעוד חמישה ימים".

טעות סטלנית נפוצה. זה הזכיר לי את איך שחזרתי מהטיול בחו"ל
(פרסומת סמויה לספר "איש הפח" מהוצאת אסטרולוג שכתב המחבר. הייתכן?) פי עשרה יותר סטלן ושברתי את כל ההסכמות שהבטחתי לעצמי אחת אחרי השנייה.

"אני לא מחזיק גראס בבית", אם כבר חטאתי ולא עמדתי והכנסתי ירוק הביתה, אז "אני לפחות לא אעשן בבית", והיה וגם פה חטאתי, אז "לפחות לא לפני ארוחה משפחתית של יום שישי בערב!"
זה הכיף בסטלנות, אין לך אשליות – אתה משאיר לעצמך פתחי מילוט ברורים כשאתה מצדיק מראש את הנפילה שבטוח תגיע!
מי אמר מכור? מי???

כמובן שהמרחק עד לשבירת המוסכמה השנייה הוא קטן בהרבה מרגע קבלת ההחלטה ועד לשבירה של המוסכמה הראשונה, וחוזר חלילה. יומיים אחר כך כבר עישנתי ("כי ישבו אצלי חבר'ה וראינו כדורגל, אין מה לעשות נגד זה") ולילה לפני המבחן הגנבתי כמה שאכטות כי חבר שלי אמר לי שאותו זה מרגיע ( חיזוק חיצוני. בואי פסיכולוגיה התנהגותית, אני מוכן מאי פעם!!! )

אז נפלתי, חזק נפלתי. הצעד הבא הוא כמובן ללמוד מסטול תחת באמתלה של "ניצול הסטלה ליצירתיות לימודית", שאני חייב לציין מאד מפתה לפני מבחן בפילוסופיה.
זה לא שלא ידעתי שזה יקרה, אבל עמוק בפנים קיוויתי שהלוקש הגדול נכון.
מי אמר מכור? מי?

אנשים יקרים, קבלו דוגמא למה אסור לכתוב עם ג'וינט ביד טור ולפרסם אותו באינטרנט, אלא רק עם התפוגגות השפעת הסטלה:
*בגלל שהטור הזה נכתב עם ג'וינט ביד
*בגלל שעכשיו אני בטוח שהוא הכי מגניב בעולם, אבל כשאתפכח יסתבר שיצאתי אידיוט. (מה שאני בטוח שתשמחו להבהיר לי...)
*ובגלל שאולי אמא שלכם, שמשלמת לכם מחצית משכר הלימוד, תקרא מה כתבתם ותבין לאן הולכת ההשקעה שלה.

אסיים במילותיו של המלך אמינם הראשון:
" I'M SORRY MAMA, I NEVER
MEANT TO HERT YOU"
עזבו מבחנים, עזבו שטויות, תעשנו משהו...


"איש הפח", ערן רז
שוב רוצה שתקנו את הספר שלו
הוצאת אסטרולוג
303 עמודים שלמים!