אני לא מבין, למה לבחורות יש קטע להיכנס לך לחשבון הבנק. העדינות יותר עושות את זה בפגישה הראשונה. הנועזות יותר לא מחכות לפגישה אלא שואלות בטלפון,כדי שאם "חס וחלילה" אני לא מרוויח 20,000 שקל +פלאפון+ רכב +הוצאות אש"ל, הן לא תטרחנה אפילו להכיר אותי.
אבל בואו נדבר דקה על אלה שעברתי אצלן את המחסום הכספי הראשון וניאותו לעשות לי טובה ולהיפגש איתי.
הבחורות העדינות מבקשות בד"כ שתבוא לקחת אותן מהבית או שתחנה לידן וכל זאת כדי לראות באיזה רכב אתה נוהג. הייתה לי פעם ידידה שלא הייתה יוצאת עם בחורים בעלי אוטו מודל 90 ומטה (וזה היה בשנת 91) עם עדיפות למכוניות עם גג פתוח."הרוח בנסיעה עושה לי טוב לשיער", הייתה התשובה שלה.
לשיער שלה זה עושה טוב אבל האם זה עושה טוב גם לכיס של הבחור. מה אתן חושבות שהאוטו נוסע על ריק, שהבחור מהשטיפה מנקה לנו את הרכב בחינם? אבל העיקר שהרוח מבדרת לכן את השיער.
אם קבעתי לאסוף בחורה והיא נכנסת לאוטו והוא לא מוצא חן בעיניה , זהו, אני יודע שאפשר להספיד את העבר. בהתחלה לא נעים להן והן שואלות: "של מי הרכב, של ההורים"?, אם הרכב שלי הן ממשיכות : "ואתה בטח מתכוון להחליף אותו , בכל זאת, פיאט אונו זה קצת פאסה לא?" . אז יש לי חידוש בשבילכן. אונו היא המכונית הכי נוחה לי גם אם היא קטנה ובמיוחד שהיא מודל 86. המושב האחורי שלה עבר הרבה בהתרגשויות כשהייתי צעיר ואני לא מתכוון להחליף אותה בעד שום הון שבעולם.
בארוחה עצמה הן מנסות בערמומיות להוציא ממך כמה אתה מרוויח, האם אתה עובד בחברה שיש בה אפשרויות להתקדם, האם אתה מגיע מבית מבוסס והכי חשוב אם ההורים שלך מתכוונים לתת פ'צה מ'צה (כסף בפולנית) לדירה שנקנה בקרית אונו החדשה לכשנתחתן. מכיוון שלא נעים להן לשאול אם ההורים מבוססים הן שואלות איך אחותי קנתה את הדירה שלה והאם לאבי היקר יש פנסיית פרישה.
לחשבון הבנק שלי הן נכנסות בד"כ בקינוח. בין כפית מסורבה לימון שלי לליקוק הקרם ברולה שלהן, הן מנסות לדלות ממני באיזה אפיקי חיסכון אני משקיע. הן תמיד מקוות שאני לא מכור לבורסה ושאני משקיע באפיקים סולידיים לטווח ארוך. הן כמובן רק "מייעצות". הן אף פעם לא רוצות "להתערב" לי בכספים. הכל מטוב לב. ממש לא מחטטנות "חס וחלילה". הרי הן מכירות אותי דקה וחצי וכבר הן נקשרו אליי כל כך שאכפת להן שהמינוס שלי עלה על גדותיו בעו"ש ושריבית של 3.5% שאני מקבל בדיסקונט היא פשוט לעג לרש.
סיום הפגישה או יותר נכון האופציה להמשיך אותה תלויה כמובן במידת שביעות הרצון של הבחורה מהתשובות שלי. אם הבחורה הריחה פוטנציאל כלכלי שיאפשר לה להתפטר בעתיד מהעבודה או לפחות לעבור לחצי משרה, אזי כבר באותו ערב אני אקבל sms מלא במתיקות. אבל, אם הבחורה הבינה שהפיאט המתוקה שלי עומדת לבלות בחנייה שלי עוד שנים רבות ושהורי היקרים והאוהבים יתנו לי מתנה לחתונה מקסימום מקרר או מכונת כביסה, אין לי אלא לצפות למשיבון בקו הטלפון שלה שלא לדבר על החלפת כתובת מגורים.
אח... איפה הימים שבחורות היו מוכנות לגור איתך גם בצריף דולף. לאן נעלמו הימים בהם עם אהבה כן אפשר היה לקנות במכולת. אם תמצאו אותם תספרו לי או יותר נכון לפיאט שלי. היא תשמח לשמוע שאני לא זורק אותה למגרש הגרוטאות עבור בחורה.
