ד"ר אביחי שוב-עמי, יועץ שיווקי

עבודות אקדמיות הניתנות לסטודנטים נועדו בדרך כלל לבחון את יכולתם ליישם את החומר הנלמד בקורס. בחלק מהקורסים בהם הן ניתנות, הן מהוות כלי הערכה היחיד לשיפוט הבנת החומר הנלמד, לימודו, ויכולת הסטודנט ליישמו.

מרבית המרצים משתדלים להקנות ידע וחשיבה אנליטית בתחום הקורס אותו הם מלמדים. המאמץ המושקע בהכנת ופיתוח הקורס, עדכונו והעברתו נועדו להשגת מטרה זו. מרבית הסטודנטים, אכן באים ללמוד ולרכוש ידע ויכולות שיאפשרו להם להתמודד טוב יותר בשוק העבודה. אותם מתי מספר, שמעתיקים ו/או קונים עבודות פוגעים בכל הסטודנטים וגורמים למרצים לחפש דרכים יצירתיות למניעת התופעה.

מנקודת ראותו של המרצה, העתקת ו/או קניית עבודה כמוה כזיוף. זיוף חמור של ידע, שהעונש עליו חמור, עד כדי הרחקה מהלימודים. אולי יש כאן גם פן אמוציונלי, המרצה מרגיש מרומה ואולי אף פגוע. לאחר שבנה, פיתח, לימד ועמל, המעתיקים "משקרים לו" במצח נחושה.

אז מה מרצה יכול בכל זאת לעשות:

1.לתת יותר מבחנים. או לפחות לשלב בקורס שיש עבודה גם מבחן.
2.לתת מטלות ייעודיות. כך שיהיה קשה למצוא עבודות דומות במקומות אחרים. מטלה ייעודית היא כזו שקשורה לנושא הקורס, מתייחסת לחומר מוגדר בסיטואציה ספציפית ועם ראשי פרקים ייעודיים. במינהל עסקים למשל, ניתן לתת עבודה בהקשר לחברה מסוימת ו/או שוק מסוים ו/או לאירוע שקרה בזמן האחרון.
3.לשנות את מבנה העבודות כל הזמן.
4.לא לתת את אותם הנושאים לעבודות כל סימסטר.
5.לדרוש מכותבי העבודה להציג נתונים עדכניים, לכל המאוחר של השנה האחרונה. כך שאם ירצו לקנות עבודה, ברוב המקרים יהיה צורך לעדכנה.
6.לבחון את הסטודנטים על העבודה ע"י הצגתה בכיתה או בדיון אישי עם המגישים.
7.לבסוף, אולי כדאי ליידע את המעתיקים הפוטנמיאליים, שהרחקה מלימודים יכולה לסיים את באופן מוחלט את הלימודים האקדמיים במוסד בו למד המעתיק. לעיתים אף להיות הרחקה גורפת שתשפיע גם על יכולתו להתקבל למוסדות אקדמיים אחרים בישראל.

עם זאת ולצערי, נראה לי מניסיוני רב השנים כמרצה וכראש התמחות, שאין דרך מוחלטת למנוע את התופעה.