בשיעור הראשון בבר אילן שאלה אותנו המרצה (לתקשורת אם זה מעניין מישהו) למה אתם לומדים תקשורת?
בגלל שזו אוניברסיטת בר אילן, רוב התשובות היו :
לשנות מבפנים ולהשפיע. אני פשוט חשבתי שיהיו מלא כוסיות ומגניב. ושאר הסטודנטים, בכלל היו מהמחלקה היהודית של השב"כ...אחרי הכל, אתם יודעים, בר אילן.
פתאום... אני מבין שאני נוטה יותר לכיוון עופר שכטר, מאשר אילנה דיין. ובשביל זה צריך להזיע לתואר?
אם אתם שואלים למה אני לומד בבר אילן? יש שתי תשובות-הראשונה היא שבתל אביב נסגרה ההרשמה והשניה שרציתי להתרחק מהמרכז והגועל של תל אביב. במילים אחרות, פסיכומטרי 500.
ויקי כנפו לא מזיזה לי, לפיגועים כולנו התרגלנו ורק המחשבה לראות חברי כנסת מקרוב עושה לי רע.
אני לא יודע מה זה צדק חברתי ועוולות הכיבוש עוברים לידי.
עכשיו...החלטתי בכל זאת להגיע לאיזשהו אני מאמין (אחרי הכל לא סתם טיילתי בהודו, שירתתי בקרבי ועליתי לתורה. וגם לא נעים מהוריי שמשלמים על התואר) למצוא איזה פילוסופיה שמצדיקה את האוויר שאני נושם, הרי אם לא יכולתי לפנות את מקומי לאנשים יותר דעתניים, אנשים עם מטרות ואמונות. אנשים שהולכים להפגנות לא רק בגלל שאביב גפן מופיע.
מה גם עולה החשש שהדתיים צודקים ובאמת אנחנו -החילוניים- ריקים מכל תוכן...
אבל כל מה שחשבתי זה: למה לעזאזל אנשים רואים את הבי בי סי פריים? זאת באמת תופעה מדאיגה. תוכניות על עיצוב גינה מחדש ועתיקות ששוות 3 פאונד.אנשים מחוברים לערוץ.
ואז מהמדבר הפילוסופי, מהשיממון המחשבתי והחשש שאולי מקומי ברייכמן, הבנתי שהנה כבר כמה דקות אני חופר על פילוסופיה בלי להגיד כלום. אכן מקומי בתחום התקשורת הישראלי. לא טעיתי.
האני המאמין שלי זה אני. במילים יותר יפות ופחות אגואיסטיות : אני מאמין בעצמי.
תחום התקשורת תפור עליי.
כשפנו אליי בבקשה לדבר על פילוסופיית החיים שלי, על האני המאמין שלי בתור סטודנט לתקשורת, פתאום הבנתי שאני לא יודע בדיוק מה מניע אותי, אם יש לי בכלל איזה שהוא אני מאמין או פילוסופיית חיים.
בתור סטודנט לתקשורת, הייתם מצפים לאיזה אג'נדה ממורקרת \מנומקת\ ערוכה ויציבה, לפחות כמו של שלי יחימוביץ או דודו טופז.
מישהו באמת חושב שלגדי סוקניק איכפת ממשהו , פרט לאיך שהוא נראה בחליפה?
ראבאק- רפי גינת עשה תוכנית על הדיאטה שלו, שלא לדבר על ההערצה העצמית של דודו טופז או הכוכבנים של גיא פינס- שבטוחים שהם יותר חשובים מהאייטם שהם מראיינים, שבדרך כלל גם הוא בעצמו לא יותר מכלום. עיין ערך מאיה בוסקילה...
סמים איכותיים, זיונים קלים, הערצה עצמית וחיים ריקים מתוכן.אני וגדי סוקניק.
גם לכם יש פילוסופיית חיים מאתגרת? שלחו אותה אלינו ל: semester@walla.co.il
