אז מה סטודנטים חמודים ומתקתקים שלי, מתכוננים במרץ לתחילת השנה? נו באמת, אל תבלבלו לי את השכל, אני יודעת בדיוק איפה אפשר למצוא אתכם, שוכבים בכל מקום שהומה גופות לוהטות ורוחשות. מלאי מזימות איך להעביר את הקיץ הזה בשלום ובלבד שלא להידבק באיזו מחלה ללא מרפא.
גם למתרגלות יש חיים בקיץ (תתפלאו...) אנחנו מתנתקות לרגע מהחומר הלימודי ומתמסרות לשיזוף האינסופי של רצועות העור החשופות. אבל לפעמים, רק לפעמים, אנו צמאות לאיזה מגע של שררה, אצלי אותו מגע הגיע בשבוע שעבר.
הקול המתכתי בטלפון העיר אותי בשמונה וחצי: " ענבר אנחנו צריכים לשוחח", מהצד השני של הקו , ישב בכותונת הלילה שלו, אחד המרצים היותר מבוקשים בפקולטה שלי. איך אני יודעת שהוא לבוש בכותונת לילה אתם בטח שואלים. כי אותו מרצה (נקרא לו גל כדי שיהיה יותר קל לעקוב אחרי ההתרחשויות) תמיד ישן בכותונת לילה, גם באותו לילה חד פעמי שהוא בילה אצלי לפני שלושה חודשים, אז, בתחיל תהעונה החמה, הוא היה מצוברח מאשתו, אני כמהתי לחום אבהי ושנינו ביחד מצאנו אחד את השני. חבל רק שבבוקר הוא אמר לי (עדיין לבוש בכותונת הלילה המצחיקה) שאין שום סיכוי לקשר בינינו והוא ואשתו באמת מנסים להחיות את הרומנטיקה בינהם.
לחרא לא היה אכפת אפילו כשבכיתי, הוא פשוט התלבש, שם את הכותונת בתיק (המנוול הכין את הכל מראש) וטרק את הדלת, באותו בוקר של תחילת קיץ נשבעתי שאני אנקום, האמת שלא ידעתי כמה מהר זה יבוא.
"ממי, מה שלומך" המשיך גל
"לא רע ואיך אצלך"
"יש לי בעיה, אני ואשתי החלטנו לקחת פסק זמן ואני לא ממש מוצא את עצמי, בא לך אולי להיפגש"
אממ...להזכיר לך מה קרה בפעם שעברה שנפגשנו ואולי לדפוק לך איזה כדור בראש , אבל לא, אני אשחק לו את המתרגלת הכנועה והחמודה.
"בטח שאפשר, רוצה לקפוץ אלי"
"האמת שממש חיכיתי שתשאלי, עוד שעתיים זה נוח"
בטח נוח מתוקי, רק תבוא"
מאה ועשרים דקות זה המון זמן כדי להכין נקמה מתוקה, אבל מאיפה לכל הרוחות מתחילים?
קמתי, התלבשתי, בחרתי תחתונים סקסיים וניסיתי לתכנן מזימות, אבל הכל התחרבש לי בראש, אולי הוא רוצה משהו אמיתי עכשיו, אולי לא הכל בלוף כמו שאני חושבת, ההיגיון היה ממני והלאה, אבל אחרי כוס קפה התעשתתי ורעיון צץ לו בראש. הצפתי את הבית בנרות עם ריח טוב, הכנתי בקבוק יין שאני שומרת לאירועים מיוחדים וסידרתי קצת את הבאלגן.
הוא הגיע בדיוק בזמן, התיישבנו בסלון, קישקשנו קצת, הוא התחיל לשלוח ידיים, אני זרמתי, הוא הציע לעבור למיטה, הסכמתי, בתוך שניה כבר היינו בעיצומו של משגל סוער, אחרי שעה כבר שתינו קפה, עישנתי סיגריה, שאלתי אותו קצת על האנשים בפקולטה שלנו, הריכולים הפכו לוהטים מרגע לרגע, זה בוגד בזו וההיא שוכבת עם הסטודנטים של הפורפסור הזה, בקיצור הרבה חידושים, לפעמים לא כל כך שמעתי את מה שהוא אמר אז ביקשתי שיחזור על זה בקול רם, אחרי עוד חצי שעה הוא ביקש סליחה ואמר שהוא חייב ללכת, הוא ואשתו מנסים שוב, אתם מבינים.
ליוויתי אותו עד לדלת, הוא ביקש שוב סליחה וטרק שוב את הדלת (נמאס לי כבר עם הטריקות האלה!!!)
חזרתי למיטה, הוצאתי את הטייפ מתחת לשמיכה, והלכתי למכון כושר. בקיץ כמו שאתם זוכרים, כולם בחופש, חוץ מהמרצים בפקולטה שלנו שממשיכים לעשות ספינינג במכון, היום התקשרתי לזו שמעבירה את השיעור , אמרתי לה שיש לי קסטה עם מוזיקה פגזית ואנחנו חייבים לשמוע אותה בשיעור, היא הסכימה, בטח שהיא הסכימה. אני הרי מלכה, תתחילו להפנים את זה.
