ב-30 השנים האחרונות עלה שיעור השתתפותן של נשים בכח העבודה בשיעור מרשים, מ-45% ל- 69%, כאשר התרחבות ההשכלה היא הגורם המכריע המסביר את הגידול שחל בהיצע עבודת נשים בישראל ולא גידול בשכר המוצע לנשים, או ויתור על משפחה לטובת קריירה." כך עולה ממחקר מקיף שפורסם ע"י פרוייקט "סנאט", הפועל בחסות ובמימון קרן פרידריך אברט הגרמנית ועוסק בהעברת מידע לח"כים ולמקבלי ההחלטות.
על צוות ההיגוי של הפרוייקט נמנים ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), ח"כ יצחק הרצוג (עבודה) וח"כ אתי לבני (שינוי). את המחקר חיברה הכלכלנית הגר צמרת, מנהלת המחקר ב"מכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי".
לדברי צמרת, מכיוון שהשכר היחסי של נשים לא השתנה, כמו גם שיעור הנשואות והאמהות בקרב הנשים המשכילות שעובדות, נראה כי השינוי שהתחולל הוא שהנשים בישראל לקחו על עצמן את עול ההשכלה והעבודה מבלי להקטין את העול המשפחתי. כל זאת בניגוד לארה"ב, שם ויתרו נשים על משפחה למען קריירה.
שוק העבודה לא התאים את עצמו לגידול בעבודת נשים, שכן פערי השכר בין גברים לנשים נותרו באותה רמה. ממצאי המחקר מעלים, כי למרות הגידול בשיעורן של הנשים המשכילות, לא חל שינוי בפער השכר בין נשים משכילות לגברים משכילים. יותר מכך, היכן שחל הגידול המשמעותי ביותר בהיצע עבודת נשים, בקרב הנשואות בגילאי 54-25, זהו המקום בו פערי השכר בין המינים הם הגבוהים ביותר ונותרו על כנם במשך כל העשורים האחרונים.
על צוות ההיגוי של הפרוייקט נמנים ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), ח"כ יצחק הרצוג (עבודה) וח"כ אתי לבני (שינוי). את המחקר חיברה הכלכלנית הגר צמרת, מנהלת המחקר ב"מכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי".
לדברי צמרת, מכיוון שהשכר היחסי של נשים לא השתנה, כמו גם שיעור הנשואות והאמהות בקרב הנשים המשכילות שעובדות, נראה כי השינוי שהתחולל הוא שהנשים בישראל לקחו על עצמן את עול ההשכלה והעבודה מבלי להקטין את העול המשפחתי. כל זאת בניגוד לארה"ב, שם ויתרו נשים על משפחה למען קריירה.
שוק העבודה לא התאים את עצמו לגידול בעבודת נשים, שכן פערי השכר בין גברים לנשים נותרו באותה רמה. ממצאי המחקר מעלים, כי למרות הגידול בשיעורן של הנשים המשכילות, לא חל שינוי בפער השכר בין נשים משכילות לגברים משכילים. יותר מכך, היכן שחל הגידול המשמעותי ביותר בהיצע עבודת נשים, בקרב הנשואות בגילאי 54-25, זהו המקום בו פערי השכר בין המינים הם הגבוהים ביותר ונותרו על כנם במשך כל העשורים האחרונים.
