מי לא מכיר את המשפט הידוע: "נו, מצאת כבר מישהו?", "היה לך בליינד דייט לאחרונה?"..
כן, כן כולנו מכירים איך פתאום החיים הופכים לבעלי משמעות ואיך אנחנו מתחילים לתאר בדמיון את נסיך החלומות, את ההתאמה המושלמת בשבילנו שתגיע בדיוק ברגע הנכון מה שנקרא - "החיים בורוד".
הגעתי למצב שאפשר להכתיר אותי למלכת הבליינדייטים, אחרי כל המפגשים מהסוג השלישי המפרכים שעברתי, כל הטיפוסים המשונים שקורים לעצמם הבררנים (מה יש לכם לברור? קודם תמצאו את הדקויות הקטנות על עצמכם)
אז החלטתי לעשות סדר בכל העניין:
התופעה מתחילה, תמיד באותה דרך, חברה מתקשרת ואומרת 'מצאתי לך משהו מדהים, פשוט מושלם, מתאים לך כמו שכפפה מתאימה ליד, את תאהבי אותו..'
ואני, בררנית כמובן, פוסלת כמעט כל אחד על הסף, אבל מסכימה לתת צ'אנסים
כי אולי מתוך חמישים יבוא "האחד" - "הנסיך על הסוס הלבן".
בשעות הערב הוא מתקשר, בדרך כלל כל השיחות מתחילות באותו אופן: בת כמה את? את גרה עם ההורים? במה את עובדת וכמובן השאלה הכי חשובה "איזה מזל את?" נו באמת, זה משנה לך ואם אני בתולה? אז תוותר מראש...
אחרי כשלוש שיחות שבהן דסקסתם כבר כמעט הכל, אתם מחליטים להיפגש
בבית קפה אנונימי שאף אחד מהנוכחים במקום לא מכיר אתכם, שלא יהיו מקרים לא נעימים (פאדיחות, כאילו!)
היום הגדול מגיע, אני עומדת מול ארון הבגדים בערך שעה ומתלבטת: חשוף, סגור ,שחור או ורוד... מכינה לי רשימה קטנה לשעת צורך "נושאים שאפשר לדבר עליהם בפגישה עיוורת.."
1. מהו מין העובר שיהיה לנו?
2. האם אתה בעד תוכנית ההתנתקות או נגדה?
3. סרטים זרים או דווקא קולנוע בתלת מימד?
4. אוכל סיני או איטלקי?
5. עם מי הייתה לך הפגישה הכי מוזרה? וכשאין ממש בררה עוברים לדבר על המצב הכלכלי בסין או על המצב הכלכלי כאן ליד השולחן.
חמש הדקות הגורליות הן החמש דקות שאני מחכה לו למטה, אלפי מחשבות מתרוצצות לי בראש, מעניין איך הוא נראה? ומה אם הוא יהיה משעמם, מה יקרה אם פתאום אמא שלי הפולנייה תתקשר? כי היא תמיד מתקשרת לשאול ומדברת בקולי קולות ולא שוכחת להגיד 'תורידי את החצאית שהוא לא יראה את התחתונים.'
את דפיקות הלב שלי אפשר לשמוע בכל השכונה, רמת האדרנלין שזורמת לי בגוף מגיעה לשיא.
מכונית עוצרת, הוא יוצא מהמכונית, איזה באסה, זה ממש לא ריצ'ארד גיר, אני מתקרבת , עוד פעם זה קורה לי, סיפור היפה והחיה מתחיל...
שעיר בכל גופו, משקפיים שגדולות עליו במספר מידות, הוא לבוש בבגדים שאבא שלי לבש במלחמת יום כיפור, הוא לוחץ את ידי , ידו מזיעה, הוא רועד מהתרגשות,
כולה קרן לא דמי מור וכשהוא אומר לי שלום אני מריחה את הבשר בתוספת שום שהוא אכל לארוחת ערב, איזו אכזבה!!!
בפגישה , חילופי מבטים, מדברים על מצב מזג האוויר ועל מספר המובטלים
אוף באמת בשביל זה נפגשנו.. אני מבחינה שהמלצר שמגיש לנו את התפריט ממש חתיך ולא מורידה ממנו את העיניים... טלפון החילוץ מגיע, חברתי הטובה רינת, תמיד יודעת להתקשר בזמן, ואני כמובן חייבת לפגוש אותה כמה שיותר מהר, מתנצלת בפני הבחור ואומרת לו שחייבים לסיים כי חברה שלי במשבר.
ושהפגישה מגיעה לסיומה כשנפרדים ממנו, תמיד יש את כל המשפטים המאולצים האלו: "נדבר".. או "היה נחמד , נהייה בקשר"
אחרי שהתבשמתם בניחוחות האכזבה, הנה עוד כמה דייטים שלא ממש הלכו לפי הספר:
היה את זה שכבר בפגישה הראשונה תכנן איתי את החתונה של שנינו, נו באמת מי בכלל חושב להתחתן? ועוד איתך" אמא שלי תקיא כל החתונה.
אבל הבחור לא הפסיק לדבר על הבלינצ'ס המדהים שאמא שלו עושה וכמה שאני אתענג על הטעם, ואחרי התכנונים על המפגש הראשון בבית הוריו הגענו לחתונה והוא מפרט ומדבר על התקליטן, הבר האקטיבי וכמובן האולם, כשהגענו לדיבורים על הטבעת, הזמנתי כבר חשבון וחשבתי על המיטה בביתי כמובן.
והיה את זה שסיפר שהחדר שלו הוא מחסן לאביזרי מין, בהתחלה זה נשמע מעניין, יותר מאוחר גיליתי שהוא ממש סוטה.
בחור כל פעם שהוא נוסע לחו"ל, קונה איזה אביזר, מין צעצועון, קונדומים בצורות, שמנים, חומרי ליקוקו וויברטורים הם רק ההתחלה חכו שתחוו את כל הסיפורים על הסרטים הכחולים.
רגע ומה עם הצלחה אתם בטח שואלים, אז לפני שבוע היתה לי אחת כזו, האור בקצה הדרך, האחד שהוא אמנם לא הנסיך של ספרד, אבל מתקרב לרמת הציפיות שלך,
בליינד דייט מאחד מאתרי הכרויות באינטרנט למרות שהייתי סקפטית בסוף יצאתי מרוצה. ישבנו על כוס קפה ודיברנו על נושאים חשובים, הכימיה ישר זרמה, חילופי מבטים שמשדרים רק מסר אחד "מתי תבוא הנשיקה?", חיוכים והרגשה של כיף, כשהזמנו חשבון כבר ידעתי שזה "זה", כשהוא ליווה אותי לאוטו כבר חשבתי על הפגישה הבאה ועל הנשיקה שתגיע במוקדם או במאוחר.
