החלטתם כבר את ההחלטה הגורלית בחייכם... (לאחר גיל עשרים ולפני גיל שלושים) מעבר הדירה נראה גורלי? חכו עד שתצטרכו לבחור את השותף האידיאלי. כולם מתקבצים לבסוף לכמה טיפוסים, שלא תמיד כייף לראות כשקמים בבוקר עם קורי שינה על העיניים:
השותף המבולגן
הטיפוס הזה, יכנס לדירה ויניח את התיק במקום הראשון שיראה, את המעיל הוא יתלה על הספה, לרוב בכל מקום בבית (וזה גם כולל את הכיור באמבטיה והסירים במטבח) ניתן יהיה לזהות את נושא לימודיו מאחר והוא נוטה להשאיר את הסיכומים ולפזר ספרים בכל מקום. בדרך כלל אם הוא אירח אנשים, יחלפו חודשים עד שהוא יסלק את הכלים מהכיור וינקה אותם. אם תעברו ליד חדרו, סביר להניח שתוכלו לראות את כל המלתחה שלו פזורה, כי בדיוק הוא היה זקוק לחולצה.
· בונוס: אם חסרה לכם חולצה, אתם מוזמנים לשלוף ישר מהרצפה, הוא ממילא לא ישים לב.
השותף שאינו מורגש
מוכר גם בתור "השותף השקט"- אתה חוזר בלילה הביתה, הוא כבר ישן. אתה מתעורר בבוקר, הוא בדיוק יצא מהבית. כבר היו פעמים שהזמנת אנשים ללמוד, עשיתם רעש ודיברתם בצעקות (דלתו סגורה, אז הוא כנראה לא בבית) ואז כעבור מס' שעות הוא פתאום יצא מחדרו, כדי לשתות מים . אתה צופה בטלוויזיה, שקוע בסדרה האהובה עליך (בישראל בדרך כלל זהו מבזק החדשות) ולפתע אתה מבחין בדמות מסתובבת . לפני שאתה מחפש את המחבת הקרוב להלום בו בראש, תביט בו היטב. מבט אחד קצר ומצומצם יבהיר לך למעלה מכל ספק: זה השותף שלך, נכנס על קצות האצבעות.
· בונוס: אתה אף פעם לא צריך לבקש "שקט כי לומדים".ממש כמו לגור לבד...
השותף החברותי
בוקר. השעה 10:00 לפנות בוקר ואתה לא מצליח להבין את פשר הצעקות הבוקע מהסלון. קמת לראות על מה המהומה ומס' פרצופים ידידותיים (וגם כמה שממש לא) בוחנים אותך וממלמלים: "הערנו אותך? אנחנו ממש מצטערים, חבר'ה בואו נהיה קצת יותר בשקט..." הטיפוס הזה בכל שעה יהיה עסוק עם הסלולארי, מדסקס את אירועי אתמול, מתכנן את המסיבה של מחר, פעיל ב-28 ארגונים חברתיים שונים (אנחנו סטודנטים, צריך לתרום לקהילה, לא?) ואת הישיבות צוות של כולם הוא מקיים בדירה שלכם. הכיור תמיד עמוס בכלים כי זה בא לשתות קפה, זאת באה להתייעץ וכולם גם קצת רעבים אז מארגנים ארוחות צהריים/ערב/בוקר (מחק את המיותר). אל תנסה לעקוב אחרי כל השמות שיוצגו בפניך, הרי מחר שוב תראה אנשים חדשים. לרוב הוא יזמין אותך לאכול יחד איתם אבל אתה רק תביט מהצד בפליאה ותהרהר לעצמך מתי הוא מצליח ללמוד והאם יום יבוא ויהיה יותר רגוע בדירה שלכם. אם הוא נעדר לכמה שעות, אתה מרגיש כאילו רוח רפאים פקדה את הבית.
· בונוס: לך תדע, אולי מכל ההיכרויות שלו, גם לך תצא איזושהי הכרות...
קווים מרכזיים לדמותו: בעל רכב/ כסף, או כל תשתית אחרת אשר הופכת את החיים לנעימים יותר. שאלות מרכזיות: אתה צריך הלוואה? אני נוסע לאוניברסיטה/ לקניון, צריך טרמפ? אני בדיוק עושה קניות, חסר לך משהו? אתה צריך להשתמש באמבטיה, או שאני יכול להשתמש בה בעצמי? אני מכין לי קפה, תרצה גם? החיים איתו מלאים בשאלות שכולן לא אגואיסטיות בעליל. אתה בכלל לא יודע איך להחזיר לו על כל טוב הלב שלו ומנסה להתחשב בחזרה, אבל זה נשמע קצת יותר עילג. הוא תמיד מודיע מראש אני רוצה להזמין לפה את החברה שלי (!), אני יכול, זה בסדר? אנחנו לא נפריע?
· בונוס: הוא אכן נדיר, ניתן להשיג כאלו בשמורות טבע, אבל אם זכיתם בשותף כזה, הוא הבונוס.
השותף שמתחיל איתך
מוכר גם בתור " השותף שלא יחמיץ אף הזדמנות" - בפעם הראשונה שנפגשתם והצגת את עצמך, הוא שאל מה את לומדת, אבל הוא היה עסוק בללמוד אותך. כשהוא רואה אותך בדרך לאמבטיה הוא ישאל אם את צריכה עזרה עם הסבון. הוא מקפיד להשאיר את דלת חדרו פתוחה ולא שוכח לציין כי אם תרגישי בודדה, שלא תהססי לפנות אליו, הוא כבר יוציא אותך מזה. אם תעשי את הטעות ותשאלי אותו איך את נראית, תמיד הוא יענה בהתלהבות: "מעולה" ויזכיר לך כי הוא ישמח לצאת איתך, בכל שעה, לכל מקום. אם אי פעם תשבו לדבר "על החיים" הוא כבר ידאג לשנות את נושא הדיון, כדי לרמוז לך שהוא מעוניין בקשר, כל קשר. אם את במקרה בסלון, הוא יתיישב לידך, לראות יחד איתך טלוויזיה, לרוב על הספה שאת יושבת עליה.
· בונוס : המפתח שנמצא בחור המנעול בחדרך, אשר בעזרתו את מקפידה לנעול את החדר, זה הבונוס במגורים איתו.
השותף הממורמר
מוכר גם בתור "השותף החרשן שלומד כל סוג של הנדסה"- מהיום הראשון שהבטת בעיניו, דרך משקפיו כמובן, הן היו נראות עצובות. שמחת החיים שלו באה לידי ביטוי בכל ציון שהוא מעל 56 (אחרי פקטור). תמיד הוא יתלונן על כל דבר: באר שבע זו עיר ממש חמה...(דא, היא בנגב, המקום הכי חם בישראל) בעל הדירה לא זמין כשצריך אותו (על זה בפעם הבאה על בעלי דירות), המתרגלים באוניברסיטה לא יודעים כלום ולא מבינים את המרצה ובכלל הנדסה זה מקצוע כפוי טובה, בשביל מה לקחתי את זה והתעללתי בעצמי, מה היה לי רע שהייתי צריך לבזבז 4 שנים מחיי ולמה המבחנים נמשכים 7.5 שעות...
· בונוס: בהשוואה לחיים שלו , הבעיות שלך מתגמדות וזוכות לפרופורציה ראויה. אתה לומד להעריך את מה שאתה לומד ובעיקר, את מה שאתה לא לומד.