חלק גדול מהשיעמום נפל בחלקו של מארגנה הראשי וינג בן הגזע הגלגלני. מזלו לא שפר עליו והוא נאלץ להשתתף בשיחה או ליתר דיוק להיות מאזין כנוע למונולוג של אחד הגנרלים. הגנרל, כמו רוב בעלי דרגה זו, היה זיקיתן טהור וכצפוי מזיקיתניים, ככל שתיאוריו התארכו וגדלו כך פניו נעשו סגולות יותר ויותר מרוב גאווה עצמית.
"ואז אני אומר לפילדמרשל דרבנזול, המפקד שלי ואידיוט מושלם, שאין לי מושג מי נתן לו את התפקיד, שאני מתערב איתו על מחצית מתפוקת מכרות הבדיל שלי בקראו 5 שאני אכבוש את כל המערכת הזאת עם 3 משחתות קלות. חבל שאין לי תמונה משם, פניו נעשו כ"כ ירוקות מצחוק שהם היו כמעט כמו צבע הקיר בחדר הפיקוד".
"כן" אמר וינג בהתפעלות מעושה.
"והטיפש הזה נשבע שיאכל את הדרגות שלו אם אצליח לעשות את זה. היית צריך לראות את הפנים שלו כשהכרחתי אותו לעשות את זה בהקרנה פומבית בפני כל הטייסת שלי. "הביצוע עצמו היה כמובן כמו שאפשר לצפות בלחימה מול לא זיקיתני: ממש כמו משחק לוח" אמר והחל להניע בהתלהבות את ארבעת זרועותיו לכל הכיוונים להדגיש את כוונותיו "משחתת אחת מהצד אחת מלפנים, והשלישית מלמטה, בזמן שהצי החילראיני עבר ליד השמש הכפולה. אני אומר לך לא השארתי מהם כלום. הצי שלהם התפזר לכל עבר, ואחרי שהלייזרים שלי החלו לירוק עליהם אש מה שנשאר לא היה מספיק לארכיאולוג".
וינג נאנח עמוקות בתוכו. הוא לא יכול היה לסבול את הזיקיתניים ואת ההתפארויות שלהם שכל אחת ואחת מהם הזכירה לו את מצב גזעו המשועבד. אבל רק דרך השתתפות במסיבות כאלה יכול היה להשיג את האישורים להמשך עבודתו האהובה כארכיאולוג.
"...ואז כשאני יורד עם הצוות שלי לפני הכוכב הרביעי אני מגיע ישר לתוך מקדש מה זה עתיק והכהן, או מי שזה לא היה, צועק עלינו שקינגה, מי שזה לא יהיה, לא יתיר לנו להיכנס למקום פולחנו המקודש. כמובן שנכנסנו והוצאנו משם כמויות אדירות של פלטינה שהיו מפוסלות בצורת קוביות וחילראנים מעוותים כאלה בלי חדק ועם רק שתי ידיים ושתי רגליים ועוד כל מיני צורות מוזרות שבחיים לא ראיתי. והכי מצחיק, הכהן שם, כדי למנוע מאיתנו לקחת את הגניבות שלו מהמקומיים צעק שאלה כלי קודש בני מיליוני שנים והחל לקלל אותנו..."
"אתה יודע, מה שאתה אומר לגבי פסלי הפלטינה האלו זה מאוד מעניין. במקצועי אני ארכיאולוג ו..."
"זה משונה" אמר הגנרל בתימהון "לא ידעתי שגלגלנים, יצורים כה נחותים, יכולים לעשות משהו שדורש כ"כ הרבה אינטיליגנציה. אתם טובים רק לתחרויות אתלטיות ולשליחויות קלות לא? אז כפי שאמרתי..."
וינג רתח מזעם בתוך תוכו. הגנרל הזה היה יותר גרוע אפילו משאר בני מינו (שלא היו גם כן סמלי ההגינות והצניעות) והוא רצה להשיב לו כגמולו. בעוד הגנרל ממשיך לדבר התגבשה במוחו תוכנית. היה קיים נושא אחד שעניין מידי פעם את הזיקיתנים יותר מסיפורי כיבושים.
נסיפור שלך על הפסלים מאוד מעניין. הוא מזכיר לי את הממצאים האחרונים מהחפירות שביצעתי. אם לא ידעת רוב עבודתי וחפירותי הם בעיקר באתרים של הראשונים ו..."
"אה, הראשונים, כובשי הגלקסיות הגדולים" אמר הגנרל ופניו נעשו סגולים מתמיד "הבונים שחרטו את שמם על פני הגלקסיה כולה. הם חייבים כמובן להיות אבותינו. רק גזע אדיר שכזה יכול להיות המוצא של גזע דגול כשלי..."
וינג חיכה 7 דקות עד שלבסוף אפילו לגנרל נגמר האוויר. "תהיתי אם תהיה מעונין לראות חלק מהממצאים האחרונים. הם מהווים, לדעתי, פריצת דרך של ממש בחקירתם".
"הם כאן?" שאל הגנרל, עור פניו משחיר מסקרנות.
"כן ,בוא אראה לך" אמר וינג ובלי עוד אמור דין ודברים, לקח שתים מידי הגנרל והחליק בקלילות על גלגליו אל תוך אחד מהמסדרונות והגיע תוך כמה דקות לחדרו. "לא מצאנו, עד כה, הרבה עליהם. 10 מיליוני שנים מחו את רוב מעשיהם והעדויות לקיומם. בכל מקרה, בעונת החפירות האחרונה שלי, חפרתי במערכת ליראנה בקצה זרוע קוינג'ס ונראה לי שגיליתי את עולם הבית שלהם".
" אתה בטוח בכך?"
"כן בוודאות די גבוהה. מצאנו שם כמה שרידי מבנים פרימיטיביים במיוחד שלא מצאנו בשום מקום אחר, מה שמצביע במידה גדולה של ביטחון לעבר מסקנה זו. חוץ מאלו מצאנו גם כמיות גדולות מהרגיל של קוביות, יסודות מבנים יותר מודרניים, ואת זה" והוא פתח נרתיק שהיה על השולחן והוציא משם לוח אבן שחור, שבור ועבה באורך חצי מטר "הנה העתקו".
הגנרל הסתכל על הלוח ונגע בו ברוב עניין, מעביר את ידיו בעדינות על פני חריצים בלוח בצבע זהב דהוי. "מהם החריצים האלה?", שאל.
"זה כתב דו-מימדי פרימיטיבי, הדוגמה היחידה של שפתם שמצאנו עד כה. הוא היה נשאר חסר משמעות אם לא היה, למזלנו, כתוב לידו התרגום בחילראנית עתיקה. וכך הצלחנו להבין בפעם הראשונה את שפתם. זהו ההישג הארכיאולוגי הגדול ביותר מזה שנים!".
"אז מה כתוב פה?" שאל הגנרל בעוד הצבע השחור על פניו מעמיק.
"לפי דעתי זהו חלק ממזמור, יתכן שבעל קונוטציות דתיות. קראתי אותו בעצמי ואני חייב להודות שהוא בהחלט מראה על קיום קווי דמיון רבים בין גזעך לבין הראשונים.לפי דעתי יתכן אפילו שהוא מהוה את העדות הראשונה למוצא משותף. האם אתה מעוניין בתרגום?"
"כמובן" אמר הגנרל ופניו כתומים מהתרגשות."מי לא ירצה לקרוא את דברי החוכמה עתיקי היומין של אבות אבותיו?".
"אכן" אמר וינג "אני בטוח שאתה, יותר מכל אחד אחר, תוכל להבין בדיוק למה הם התכוונו."
וינג הדליק מקרן כיס קטן ועל המרקע הופיע התירגום באותיות תלת-מימדיות זוהרות. מיד לאחר מכן ראה את פני הגנרל משתנים לכחול מזעם.הוא לא נזקק ליכולות טלפטיות כדי לקרוא את מחשבותיו של הגנרל. אלו הם דברי בגידה באימפריה שעונשם מוות. חמור מכך, זה היה עלבון אישי כלפיו גנרל בכיר בצבא הזיקיתני. אבל הוא לא יכול היה לעשות דבר. איש עוד לא נשפט על הצגת ממצאים ארכיאולוגים...
בפעם הראשונה בערב לא היה לגנרל מה לומר.
ווינג קרא אותו בקול:
(מחוק): שני רגלי (?) ענק (מחוק) מאבן
עומדים במדבר... לידם בחול,
חצי קבור, שוכב מרוסק החלק העליון (?),שמבטו הזועף
(לא מובן),והליגלוג של פיקוד בטוח,
מראים כי הפסל קרא היטב את תשוקותיו
שעדין שורדים, מוטבעים על דברים חסרי חיים אלו,
היד שלעגה, והלב שהזין:
ועל הבסיס מילים אילו מופיעות:
"שמי הוא (לא מובן), מלך המלכים
ראו את מעשי, הו גדולי הארץ, והתיאשו!"
דבר מלבדם לא נותר מסביב להריסות
של חורבה ענקית זו, חסרת גבול וחשופה,
החולות השקטים והאופקיים משתרעים לכל עבר.
(לא מובן,לא מובן)
ותודה לפרסי ביסי שלי על ההשראה.
