מדיווחי האוניברסיטאות לוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה עולה, כי קיים גירעון בכל שבע האוניברסיטאות בישראל. הקיצוץ המתמשך בתקציבי ההשכלה הגבוהה- כ-800 מיליון שקלים בשלוש השנים האחרונות- ייתן השנה אותותיו בכל האוניברסיטאות.
יו"ר הות"ת, פרופ' שלמה גרוסמן, אומר כי "מצבת הגירעונות הצפויה של שבע האוניברסיטאות היא כחצי מיליארד שקלים .מצבן הכספי אף צפוי להחמיר בשנת הלימודים הנוכחית. האוצר יטיל על תקציב ההשכלה הגבוהה קיצוץ נוסף של כ-160 מיליון שקלים, כך שהעדר המשאבים הכספיים של האוניברסיטאות יגדל בכשליש וצפוי להיות ב-750- 600 מיליון שקלים.
אוניברסיטת תל אביב, הגדולה באוניברסיטאות , דיווחה לפני שבועות אחדים על גירעון של כ-134 מיליון שקלים. נשיא אונ' תל אביב, פרופ' איתמר רבינוביץ והמנכ"ל פרופ' גדעון לנגהולץ, צמצמו לאחרונה את הגירעון בעוד כ-11 מיליון שקלים. ללא מציאת מקור המימון הנוסף להקטנת הגירעון, הנתח של אוניברסיטת תל אביב בגירעון הכללי היה אמור להיות 27%. גירעונו של המוסד בתשס"ד 122.7 מיליון שקלים- מציב אותו בשורה אחת עם האוניברסיטה העברית והטכניון. של שאוניברסיטאות אלה "אחראיות" לכ-74% בגירעון כלל האוניברסיטאות ביחס שוהה כל אחת.
לפי דיווחי ות"ת, הגירעון הצפוי של האוניברסיטה העברית הוא כ-120 מיליון שקלים ולטכניון גירעון בהיקף דומה. למרות שבטכניון לומדים כ-13 אלף סטודנטים והאוניברסיטה העברית גדולה ממנו ב-60%, מייחס פרופ' גרוסמן את הגירעון הגבוה יחסית של הטכניון לעלות הכשרתם של הסטודנטים שרובם לומדים מדעים מדויקים, המחייבים מכשור יקר ומעבדות שעלות אחזקתן גבוהה. הגירעון החזוי של אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע הוא כ-70 מיליון שקל ושל אוניברסיטת בר אילן כ-40 מיליון שקלים. אוניברסיטת חיפה היא הפחות גירעונית ו"תורמת" כ-10 מיליון שקלים למצבת הגירעון הכללית. גירעון חזוי דומה יהיה למכון ויצמן למדע שבו למדו בשנה שעברה כ-920 סטודנטים לתארים מתקדמים.
גרוסמן הדגיש, כי "אומדני הגירעונות שעליהם דיווחו האוניברסיטאות אינם כוללים את תוכניות ההבראה שלהן ואת הצעדים שנקטו להפחתת גירעונותיהן בתשס"ד; האוניברסיטאות יגישו דיווחים אלה לועדה בחודש הקרוב. "האוניברסיטאות לא יוכלו להיחלץ ממצבן הפיננסי הקשה ללא סיוע מהאוצר, הוא טוען. "על האוצר יהיה לסייע להן באמצעות תוכנית רב שנתית, כדי שישראל לא תאבד את מקומה בקהילת המדע הבינלאומית. האוניברסיטאות הן הקטר שמושך את המשק בפעילותן המחקרית. אי אפשר לתבוע ממערכת ההשכלה הגבוהה הישגים מדעים גבוהים לנוכח קיצוצים של מאות מילוני שקלים. כשהממשלה מקצצת בהתמדה בתקציבי האוניברסיטאות , המערכת נסוגה לאחרו בפיתוחיה המחקריים וזו נסיגה שעלול לקחת שנים להיחלץ ממנה.
