חג אהבה, צירוף מוזר. חגים לפחות אלה שלנו, לרוב אינם שמחים ואהבה היא מצרך נדיר שלא רואים כל יום, הוא מסתתר עמוק עמוק, נחבא עד יעבור זעם.
אלו שאין להם אהבה ואם תשאלו אותי אין דבר כזה, תוהים על פשר החג. אין לי אהבה משמע אין לי מה לחגוג ולא זו בלבד אלא שכל אלה שיש להם אהבה מלכתחילה פשוט צוחקים לי בפנים, הם והדת היהודית. לכבוד כל אלו שהאהבה (שלא ברור מהי בעצם) עדיין לא התדפקה על דלתם כמה סיבות טובות לשמוח ולחגוג את חג האהבה:
הקמפוס מפוצץ הורמונים. בנים ובנות, יפים ויפות, פנויים ופנויות. בכל שיעור אפשר לשבת ליד מישהו אחר, לעשות עיניים בקפיטריה ולהכיר עד אין סוף.
אני לא יודעת אם אי פעם חשבתם על זה אבל אהבה היא עבודה שלא נגמרת לעולם. היא מכאיבה לפעמים כמו סכין משוננת שמחדירים הלוך ושוב היישר אל תוך הלב. היא יכולה במאית השניה להוריד אותך יגון שאולה ולא להושיט אפילו יד כדי להציל.
תקופת המבחנים היא קרקע פוריה כדי לפתח יחסים. תחשבו כמה קשה היה להסביר למה אתם נמצאים אצל מישהו עד אמצע הלילה המבחן הרי הוא רק תירוץ.
אין תמונה
אהבה מגבילה. היא עוצרת אותנו מבחינה מחשבתית. במקום לחשוב ביחיד מה עושה לי טוב ומה אני רוצה, צריך לחשוב בשניים. לחשוב בשניים משמעו להתפשר על הרצונות שלי ועל החלומות כדי להתאים אותם למשהו נוסף. ומה אם לא בא לי?
כשאתם לחוצים ועמוסים עד הגג במבחנים ועבודה אין זמן לפנות לחצי השני. כשזה אינו בנמצא החיים פשוטים יותר, רגועים יותר ונטולי רגשי אשם.
אפשר לישון באלכסון ולהשאיר את מושב האסלה מורם.
אתם חופשיים ומשוחררים, אין למי לתת דין וחשבון, לא צריך להסביר וגם לא להודיע כשמוצאים את הדרך למיטה זרה ללילה.
להיות לבד זה מצב זמני גם אם אין לכם אהבה עכשיו לא אומר שהיא לא תגיע וכל עוד אתם ממתינים לא תוכלו באמת ליהנות מהלבד. העיסוק המתמיד והמירוץ נגד הזמן, הרגש, והלחץ החברתי מרחיקים אתכם. אהבה היא לא משהו שצריך לשאוף אליו.
תמיד יש הורים וחברים ומשפחה כדי לחלוק את רגעי השמחה, האושר, הכאב והצער זה לא אותו דבר אבל גם על כך יש לברך.
אין תמונה
ואמא שלי הייתה אומרת שגם זו דרך להסתכל על הדברים. כל עוד יש לכם מה להציע יהיה מי שייקח.
חג אהבה שמח.
