תשס"ג – עם נתונים לא מתווכחים

השנה למדו במדינת ישראל 228,300 סטודנטים: כ- 80% מתוכם למדו לתואר ראשון, כ- 16% לתואר שני והיתר (4%) לתואר שלישי.
בעשור האחרון עלה בממוצע מספר הסטודנטים לתואר ראשון בכ-9%, אך בשנתיים האחרונות הואט הגידול במספרם של הסטודנטים והשנה שיעור הגידול עומד על 5% בלבד, סימן נוסף למיתון במשק כולו.
יחד עם זאת, למרות המיתון, עדיין אנו נמצאים בשיעור גדילה חיובי – סימן מעודד. יש המסבירים גידול זה דווקא באבטלה הגואה השנה, שהחזירה חלק מהעובדים לספסל הלימודים. מעניין שהגידול נרשם באופן שווה בכל התארים (ולא רק בתואר שני בלבד).

להלן כמה עובדות מעניינות:

* שכר הלימוד הממוצע השנה עמד על 9,359 ¤ . בשנה הבאה, כזכור, יירד שכ"ל ב-3% לאחר מאבקים קשים של אגודת הסטודנטים במשרד האוצר שכמעט וביטל גם הקלה זו. לפני כשלוש הובטחה לסטודנטים ירידה של 50% כל במשך 5 שנים (וועדת וינוגרד). מאז ירד שכ"ל סה"כ ב- 17%.

* שכר סטודנט מומלץ השנה הוא 20.25 ¤ יחד עם זאת, התחושה בשוק העבודה הסטודנטיאלי, כבשוק כולו, הייתה קשה – ובמקרים רבים סטודנטים עבדו בשכר נמוך בהרבה מהשכר המומלץ.

* המועצה להשכלה גבוהה העניקה אישור לכמה מסלולים חדשים. העיקריים שבהם:
עיצוב גרפי בשנקר, מסלול לוגיסטיקה מורחב במכללת בני ברק, הנדסת מערכות מידע באורט בראודה כרמיאל.

* מספר הסטודנטים המשרתים במילואים עומד על כ-50,000. כמות זהה למשרתים בשנה שעברה. מה שכן - מוסדות הלימוד למדו להיות גמישים יותר בכל מה שקשור לצילומים, הגשת עבודות ודחיית מבחנים למילואימניקים.

* כיצד התחלקו הסטודנטים לתואר ראשון בין מוסדות הלימוד השונים? - 77,000 מהסטודנטים למדו באוניברסיטאות; 48,000 למדו במכללות; במכללות להכשרת מורים- 20,000 (בדיוק כמו בתשס"ג – לא הורגש גידול כלשהו) ובאוניברסיטה הפתוחה למדו השנה 37,500.

התקווה היא, כי מספר הסטודנטים בשנה הבאה ימשיך לגדול בקצב מהיר יותר, בייחוד בקרב השכבות החלשות; ששכר הלימוד ימשיך לרדת, כדי שאולי פעם מדינת ישראל תדמה למדינות אירופה בהן ההשכלה הגבוהה ניתנת בחינם; שיבוא שלום עלינו, כדי שהסטודנטים לא יצטרכו ללכת למילואים והעיקר שהמצב הכלכלי יתייצב וסטודנטים יוכלו לחיות בכבוד. אמן.

סטודנטים באוניברסיטת דרבי