מדובר בתיעוד אותנטי שהועבר לידי בני המשפחה, הכולל תצלום ותשלילי הפילמים (נגטיבים) של הצעיר, יעקב-שלום סבירסקי ז"ל, שנעשו כשנה-שנתיים לפני הירצחו וכן מסמכים שונים, בהם תעודת הלידה, כתב ידו, וגיליון ציוני הבגרות, שעל בסיסם התקבל ולמד הנדסה בפקולטה להנדסת בנין וגשרים באוניברסיטת קובנה.
לאחרונה, שב ד"ר מוטי זלקין מליטא, כשבאמתחתו המסמכים האמורים ומשדה התעופה בלוד צלצל לבלה דנן (לבית סבירסקי) שבישוב מיתר, אחותו של יעקב ז"ל והודיע לה: "את הטלפון הראשון לאחר הנחיתה, אני עושה אליך כדי לבשר לך שקיימתי את הבטחתי. החומר ברשותי". "החומר" שהביא מליטא ד"ר זלקין, היסטוריון מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, הם המסמכים הנדירים שנמצאו הודות ליוזמתו, לאחר שסיפורם הנוגע ללב של בני המשפחה ריגש אותו עד מאד. זלקין איתר את החומר, לאחר שערך עבודת תחקיר מעמיקה, בעזרתו של יולק, מדריך תיירים מקומי הדובר עברית רהוטה.
בלה, שכל מה שהיה בידיה אודות אחיה היו תצלומים מתקופת ילדותו, קיבלה מד"ר זלקין תמונה של אחיה, שצולמה כשנה אחת בלבד בטרם נרצח, בהיותו כבן 20 וכן מסמכים נדירים שעד היום לא היו לבני המשפחה כל גישה אליהם.
הקשר בין בלה דנן, לבין ד"ר זלקין נוצר לפני כשלוש שנים, לאחר שהחליטה, ביחד עם שתי אחיותיה רחל יזרעאלי ודבורה מאורי, לנסוע לליטא, (לא לפני שקדמו לכך לבטים רבים, בשל הזיכרונות הקשים מתקופת השואה), על מנת להתחקות אחרי זכר יקירה, האח-הבכור, יעקב-שלום. "סמינר למטייל", אותו הדריך ד"ר זלקין בליטא, היה מבחינתה מסע גורלי.
"באותו טיול" משחזרת בלה "ביקרנו במקום שבו נולדנו וגדלנו וכשמוטי שמע מפינו על נסיבות הירצחו של אחינו הבכור, הוא החליט, ביחד עם המדריך המקומי שלנו, יולק, לשנות את מסלול הטיול ולהגיע למקום בו בוצעה "אקציית האינטליגנציה", ב-18 באוגוסט 1941, ב"פורט (מבצר) 4". במקום ניצבת אנדרטה קטנה לזכר 534 הנרצחים, ובתוכם אחינו הבכור, יעקב שלום".
"זה קרה בדיוק ביום הולדתו ה-21. ליד האנדרטה, סיפרתי לחברי הקבוצה את הסיפור של אחיו, שהיה צעיר מחונן, מוכשר ביותר ונערץ על הכל. מוטי התרשם מאד מהסיפור ואמר לנו כי יש סיכוי למצוא באוניברסיטת קובנה זכר כלשהו מאחי. חזרנו לארץ והוא הבטיח לנו לעשות כל מאמץ כדי לאתר תיעוד. לפני מספר שבועות, הוא קיים את הבטחתו וחזר עם החומר אודות אחינו. 61 שנה חלפו מאז נעלמו עקבותיו של אחינו ולפתע, למראה התמונה העדכנית יחסית של האח והמסמכים החדשים אודותיו, הזיכרונות הציפו אותנו וגורמו לנו להתרגשות אדירה. איך גומלים למוטי על המעשה האנושי שהוא עשה עבורנו. אין מחיר למחווה הזאת!", אומרת בלה.
