המוסדות האקדמיים בישראלים מגוונים באנשים הלומדים בהם. במסדרונות הפקולטות ניתן למצוא סטודנטים יהודים, ערבים, עולים חדשים, מבוגרים וגם כאלו שעוד לא סיימו את התיכון וכבר כובשים את ספסלי האקדמיה. אחד מהם הוא יונתן מושיוב , תלמיד תיכון בן 17.
יונתן מתגורר בירושלים ולומד מדעי המחשב ומתמטיקה, שנה ב' באוניברסיטה העברית.אם חשבתם, כי הוא פסח על השנים בתיכון, טעיתם. מלבד הלימודים באוניברסיטה מבקר יונתן כל יום ב"תיכון שליד האוניברסיטה" בכיתה י"א.
ב"תיכון שליד האוניברסיטה" תלמידים הלומדים באוניברסיטה הם עניין של מסורת, כאשר כל שנה הולכים ללמוד כמה תלמידים מיוזמתם. יונתן מספר , כי בכיתה ח' הקפיצו אותו כיתה במתמטיקה ללמוד בכיתה שמעליו. "בכיתה החדשה יצרתי קשר עם מישהו שהתחיל ללמוד באוניברסיטה והחלטתי שזו יכולה להיות אופציה גם עבורי. בכיתה י' שכחתי מזה לגמרי וכשפגשתי שוב אנשים שעשו את זה החלטתי לנסות גם".
יונתן קיבל את הסכמת בית הספר למעבר ,הגיש מועמדות והתקבל. האוניברסיטה בניגוד למועמדים לאחר צבא, לא בודקת את ממוצע ציוניהם של התיכוניסטים, כי בדרך כלל לא מגיעים אנשים לא מוצלחים ואם הם כן מגיעים סביר להניח שהם ישרו בהמשך הדרך. כדי לסיים את התואר ולקבל את התעודה יצטרך יונתן להמציא תעודת בגרות מלאה.
התוכנית שאני לוקח , היא תוכנית מלאה, מוסיף יונתן, שנמה שעברה לא לקחתי הרבה קורסים, כדי לתת לכל העניין ניסיון. השנה אני לוקח 5 קורסים וכך אוכל לסיים את התואר לאחר 3 שנים וחצי.הצבא לא יעכב אותי, כי הוא מאפשר למי שסיים חצי תואר דחייה אוטומטית".
סדר יומו של יונתן עמוס. "בבוקר אני הולך לבית הספר או לאוניברסיטה. יש לי מערכת מלאה של 22 שעות. כל יום יש לי שיעורים גם בתיכון וגם באוניברסיטה, תלוי באיזה שעה זה נופל. למרות זאת, אין לי עומד לימודים רציני. לימודים למדעי המחשב פחות מחייבים מפילוסופיה למשל, כי אפשר ללמוד לבד בשעות שלי. ברגע שמבינים שאין צורך להגיע לשיעורים לפי מה שהמערכת ממליצה ומגיעים לא לכל ההרצאות, אפשר להסתדר".
לתיכון מתייחס יונתן כמקום ללמוד בו בגרויות ולהיות עם חברים. "אני נשאר שם בגלל החברים. בניגוד לאוניברסיטה בית הספר לא אוהב שמפסידים המון שיעורים וישנה הגבלה".
השאלה שעולה מתוך סיפור זה, האם הצעירים הלומדים באקדמיה לא מתבגרים מהר יותר ומאבדים משהו מהילדות. יונתן חושב שזה לא נכון. "יש הרבה סטודנטים בגילי שרובם מהתיכון שלי שלומדים באוניברסיטה וזה מה שנורא כיף, כי אנחנו עושים הכל יחד. בלי החברים לא הייתי נרשם. בהתחלה היה לי משבר, אבל זה עבר מהר. דאגתי קצת שאתבגר מהר, אבל ברגע שהתייחסתי לתואר כאל כיף והתייחסתי לעניין בצורה חיובית, כל החששות עברו".
יונתן מסכם, כי "סה"כ טוב לי עם המצב הנוכחי. עם סטודנטים בוגרים אין לי כמעט קשר, אבל החברים שלי מספיקים לי. המרצים מתייחסים אלינו בצורה נורמלית לחלוטין ופה ושם הם אפילו באים לקראתנו. הם מניחים שאנחנו באמת באים ללמוד ולא רק להוציא תואר. בקיצור מי שיכול ורוצה שילך על זה".
