למרות תקנות הנגישות הנוגעות למוסדות להשכלה גבוהה שפורסמו לפני שנה, הסטודנטים שמתמודדים על לקויות עדיין אינן צפויים להתחיל שנת לימודים נגישה יותר. מה בכול זאת ניתן לעשות על מנת להפוך את קמפוס הלימודים למותאם, נגיש וכיפי יותר עבור כולם? התשובות כאן.
איך הסטודנט בעל המוגבלות משתלב באקדמיה?
שנה הלימודים נפתחה רשמית במרבית מוסדות הלימודים, ולמרות שרוב הסטודנטים יתחילו שנת לימודים מחויכת עם דאגות עיקריות שיסתכמו בשעות הלימוד, תשלום למוסד האקדמי ואיכות המרצים. ישנם סטודנטים אשר מתמודדים עם קשיים מסוג אחר. סטודנטים בעלי מוגבלויות שיפקדו את ספסלי הלימודים צפויים להתמודד גם השנה עם קמפוסים לא נגישים, אי הבנה של צרכיהם הבסיסיים ביותר, ולעיתים גם התחשבות מצד סגל המרצים. מתוך הבנה עמוקה שקיימת בעייתיות בנושא הנגישות בקמפוסים, ומתוך ידיעה שהשינוי האמתי מתחיל ברמת הפרט, הוקמו מספר גופים שמטרתם לסייע וביניהם, גרעין הסטודנטים סמ"ן סטודנטים מנהיגים נגישות ושילוב, שפועל עבור סטודנטים עם וללא מוגבלות. הגרעין מופעל ע"י מסד נכויות ג'וינט ומטרתו המרכזית הוא שינוי עמדות וניפוץ הסטיגמות כלפיי סטודנטים עם מוגבלות הן בקרב כלל הסטודנטים והן בקרב סגל אקדמי ומנהלי.
דיברנו עם ליאת הברי, רכזת תכנית Friending לשינוי עמדות בהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל שהסבירה לנו כיצד ניתן לעזור לסטודנטים שמתמודדים עם מוגבלויות. "בחזון שלנו היינו רוצים לראות יותר צעירים עם מוגבלות (מסוגים שונים) צולחים את רף הקבלה ונכנסים לשערי האקדמיה, בוחרים כל מקצוע שהם רוצים ללמוד מבלי שיסגרו בפניהם דלתות על רקע המוגבלות, מקבלים הזדמנות שווה להצליח , נהנים מהחוויה הסטודנטיאלית שלהם ובסופו של דבר גם מצליחים לצאת עם התואר ולהשתלב בשוק העבודה," היא מספרת.
סטודנט נכה
לא רק רמפה: מהי נגישות אקדמית?
אם עד עכשיו כאשר שמענו את המושג נגישות מיד חשבנו על חנית נכים, רמפה, או שירותים המותאמים לצרכיהם , כיום ההבנה היא שהנגישות אינה מקשה אחת, ושכן ניתן וצריך להבדיל בין נגישות פיזית כלומר נגישות המתקנים בקמפוס עבור כלל הסטודנטים ונגישות אקדמית. מסתבר שהשינוי האמתי לא דורש הקצאת משאבים רבים, ומתחיל מהגברת המודעות בקמפוסים. "הנגישות האקדמית מתרחשת כאשר מרצה שמדבר עם הפנים לכתה , מוכן לשים מכשיר הגברה, ומוכן שיקליטו אותו, שולח מצגות מראש , מאפשר יותר מדרך אחת של בחינה כדי לזכות בציון, שומר מקומות בקדמת הכתה לסטודנטים עם מוגבלות ואפילו ברמה של לא להעיר הערות פוגעניות לסטודנטים שפוגעות בפרטיות ובכבוד שלהם".
בעוד שהנגישות הפיזית מצריכה הקצאת משאבים רבים וביניהם בניית מתקנים שונים לרווחת הסטודנט הסובל ממוגבלות ותחזוקתם, את בעיית הנגישות האקדמית קל יותר לפתור, ותלויה בעיקר בנהלים ובהחלטת המרצה לבוא לקראת הסטודנט, אך דווקא הנגישות האקדמית שקלה יותר ליישום, מהווה את הבעיה המרכזית, "אנו יודעים לומר מסקר סטודנטים שערכנו יחד עם בית איזי שפירא שאחת הבעיות האקוטיות היא הנגישות האקדמית - כלומר היחס של המרצים ,אופן העברת התכנים ,מערכי השיעור והבחינות", היא מציינת.
האם יש מוסדות אקדמאיים שמצטיינים בנגישות?
השינוי מתחיל מהדברים הקטנים, אלו יוצרים הבדל גדול עבור הסטודנט שמתמודד עם מוגבלות מסוימת. לפי הברי ישנם קמפוסים בהם הנגישות הפיזית במודעות גבוהה יותר, באחרים מרכזי תמיכה גדולים עם מגוון שירותים, עבור הסטודנט שמתמודד עם מוגבלות "בחלק מהמוסדות אגודות סטודנטים מנסות לקדם את המודעות, אבל זה עוד רחוק מהיום שבו נדבר על הצטיינות בנגישות ויש עוד המון עבודה לעשות. הברי מציינת כי תקנות הנגישות הנוגעות למוסדות להשכלה גבוהה פורסמו רק לפני שנה וטרם החלה אכיפתם. כך שבמוסדות רבים לא החלו עדיין ליישם אותן, "גם כאשר התקנות יתחילו להיות מיושמות מדובר במינימום ההכרחי שכן הם אינם נוגעות בהיבטים רבים של נגישות".
על השאלה האם הסטודנטים השנה יתחילו שנה נגישה יותר הברי מהססת לענות באופן ברור, "קשה לומר שכן. חלק מההנגשות יהיו חייבות לקרות מתוקף החוק , אנחנו מקווים שהמוסדות האקדמיים לא ימצאו טוענות לדחות את יישומן. ויש גם ניצנים קטנים של שינוי כמו אגודות סטודנטים שהתחילו להעסיק רכזי נגישות או להנגיש אירועים אפילו חלקית לסטודנטים עם מוגבלות.. מוסדות אקדמיים שממש ביקשו מאיתנו לפתוח אצלם גרעין סמ"ן ויש מקומות בהם יש פתיחות רבה לסטודנטים להיות מי שהם בלי להסס או להסתיר". עם זאת הדרך עדיין הארוכה ולא ניתן לומר כי גם השנה הסטודנטים יתחילו שנה נגישה שתהפוך את המסלול האקדמי שלהם לקל יותר.
להיות סטודנט זה קשה, אך הקושי מתעצם פי כמה כאשר מדובר בסטודנט אשר סובל ממוגבלות המונעת ממנו למידה תקינה. באקדמיה תומכים ביצירת חברה שיוונית יותר בה לכל פרט יש הזדמנויות שוות להצליח, אז למה לא להחיל את השינוי הנכסף בתוכה?
