בימים אלו, ימי מלחמה, מוצאים את עצמם מוסדות תרבות רבים מבטלים מופעים והצגות בעקבות חוסר ביקוש של הקהל. בעוד התקשורת מודיעה על הלך רוחות זה בכל ערוציה, המצב על פני השטח שונה. זו הסיבה שהופעתי לראות קהל רב , אשר מילא את אולמות תיאטרון גבעתיים במופע של ששי קשת ובהצגה "טובים השניים" של תאטרון הקאמרי.
לפני שהגעתי למופע של ששי קשת הייתי בטוחה שאהיה לבד באולם, אך התבדיתי. הקהל הקבוע של תאטרון גבעתיים נשאר נאמן והגיע בהמוניו למרות הרוחות הסוערות לשיר שירה בציבור ולצפות במופעים. להפתעתי גיליתי גם כמה סטודנטים ששרו את "מלכות החרמון" ו"ים השיבולים" בהתלהבות כאילו הם שרים ברי סחרוף.
השירה בציבור היא מין קתרזיס של רגשות שיצאו החוצה בצורה טבעית וחיובית. השירה בציבור מחברת אותנו לעבר ,לתקווה לעתיד טוב יותר. מדי חודש מקיים תיאטרון גבעתיים ערבי שירה בציבור כאלה עם טעם ישראלי של עוד. מומלץ ביותר. גם לצעירים.
