השאלה הראשונית שמעניינת כל מועמד ללימודים היא מכללה או אוניברסיטה? אם בעבר היה ברור כי האוניברסיטאות אשר מתהדרות במוניטין מצוין ושכר לימוד נמוך הן הבחירה הנכונה, היום המצב הוא שונה. מתעניין בלימודים אקדמיים אינו מסתכל רק על פרמטרים כמו יוקרת התואר ומחיר הלימודים אלא מתחשב גם בתנאי הקבלה, בפרקטיקה, בגודל כיתות הלימוד ובהוויי הלימודים. ניתן לראות כי קו המחשבה הזה מחלחל אל הסטודנטים כאשר לאט לאט המכללה הופכת לבחירה המועדפת עליהם.
אוניברסטאות אאוט, מכללות אין
מספר המועמדים באוניברסיאטות נמצא במגמת דעיכה
על אף שהביקוש לאוניברסיטאות היה גבוה יותר בעבר, בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספר המועמדים לאוניברסיטאות ואם לציין זאת במספרים - 31 אלף מועמדים לשנת תשע"ו באוניברסיטאות לעומת גידול בביקוש ללימודים במכללות האקדמיות העומד על 45.1 אלף מועמדים לשנת תשע"ו, כך עולה מדו"ח שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). נתון זה הוא מעניין במיוחד לנוכח העובדה שבשנת תשע"ד נוספו למניין האוניברסיטאות גם המועמדים של אוניברסיטת אריאל שבשומרון. היה נדמה כי הצטרפותה של אוניברסיטת אריאל בשומרון הייתה אמורה להעלות את המספרים אך נראה כי מספר המועמדים באוניברסיאטות נמצא במגמת דעיכה.
מגמת הירידה בביקוש לאוניברסיטאות נמשכת אך במקביל היצע המקצועות באוניברסיטאות גבוה באופן משמעותי מזה של המכללות, עם זאת במכללות ישנו היצע גבוה יותר בתחומי מנהל העסקים והמשפטים. מפתיע לראות כי על אף הירידה בביקוש לאוניברסיטאות, בין השנים תשע"ה לתשע"ו הייתה עלייה בשיעור המועמדים שנדחו באוניברסיטאות (מ-22.3% ל25.0%) וירידה במספר המועמדים שנדחו במכללות האקדמיות (מ-20.8% ל15.1%, בהתאמה).
לפי שכלול ממוצע ציוני הפסיכומטרי מסתבר כי המקצועות הקשים ביותר לקבלה לשנת תשע"ו הם רפואה כללית (ממוצע 725), התכנית המשולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (710), מדעי המוח (694), פיזיקה (682), הנדסה ביו רפואית (679) ורפואת שיניים (675).
מועמדים ללימודים מעדיפים להירשם למכללות
יותר נשים באוניברסיטאות, יותר גברים במקצועות ריאליים
עוד עולה מן הנתונים שפרסמה הלמ"ס כי נשים רבות יותר מגברים נרשמות ללימוד האקדמיה. לצורך העניין, 54.7 אחוזים מהמועמדים לאוניברסיטאות היו נשים ושיעורן במכללות עמד על 57.6 אחוזים, כלומר הן היו הרוב בשני סוגי המוסדות על פני הגברים. בעוד המועמדים הגברים העדיפו להתקבל למקצועות ההנדסה השונים, המועמדות בחרו במקצועות בתחומי החינוך, הטיפול, העיצוב והאומנות. באוניברסיטאות נרשם יתרון קל לנשים שכן 67 אחוזים מהן התקבלו למקצוע הראשון שבחרו כאשר אחוז הגברים שהתקבלו למקצועות המבוקשים על ידם עומד על 65 אחוזים. עם זאת, מתברר כי במכללות נרשם יתרון קל לגברים, שכן 72אחוזים מהם התקבלו למקצוע הראשון שבחרו מול 70 אחוזים מהנשים.
יותר נשים באוניברסטאות
עלייה משמעותית של האוכלוסייה הערבית במכללות
נתון מעניין נוסף הוא העלייה המשמעותית בשיעור המועמדים הערביים במכללות האקדמיות משנת תשע"ה היו 15.3אחוזים מועמדים ערבים למכללות, המספר עלה ל-19.9 אחוזים בשנת תשע"ו, וזאת בנוסף לעלייה קלה בשיעור המועמדים הערביים באוניברסיטאות בשנת תשע"ה - מספר המועמדים עמד על 19.4 אחוזים כאשר בשנת תשע"ו מספרם עלה ל-.19.8 אחוזים.עם זאת, שיעורי הקבלה בעדיפות הראשונה, היו נמוכים בקרב האוכלוסייה הערבית בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, באוניברסיטאות מדובר על 49.4 אחוזים סטודנטים ערבים שהתקבלו ללימודים לעומת 70.3 אחוזים סטודנטים יהודים שהתקבלו ללימודים. המגמה דומה גם במכללות שכן 64.5 אחוזים סטודנטים ערבים התקבלו למכללות לעומת 72.6 אחוזים סטודנטים יהודים. ניתן לראות כי המקצועות המבוקשים ביותר בקרב האוכלוסייה הערבית הם לשון עברית, ספרות עברית, שפה וספרות ערבית, שפה וספרות אנגלית, חינוך עיוני ומחקרי, תרבות ואמנות וכן מדעי הרפואה המעבדתית.
