בדיוק בתקופת המבחנים, כשסטודנטים בעלי לקויות למידה זקוקים במיוחד להקלות הלימודיות כדי להצליח, הם מגלים כי למעשה אין בישראל חוק המחייב את המוסד להעניק לכולם את אותן הקלות וגם שאין מי שיטפל בהם ויעזור להם להתמודד עם המצב.
פוסט בפייסבוק של סטודנטית עם לקויות למידה העלה את הסוגייה, כאשר נודע כי היא לא היחידה שנתקלה בבעיה. "מדובר בהוראה פוגענית של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) שפוגעת בשיוויון המהותי בין סטודנטים לקויי למידה לבין סטודנטים שאין להם לקות למידה", כתבה הסטודנטית בפייסבוק והוסיפה, "בעיניי מדובר במחדל שנושא כה משמעותי לרווחת הסטודנטים לא טופל עד כה".
צריכים להתמודד עם הבעיה
סטודנטים בישראל לא שווים
חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על תיכוניים קובע כי סטודנטים רשאים להגיש למוסד הלימודים בקשה להקלות בצירוף אישור מגורם מקצועי מוסמך. עד פה אין כל בעיה, אך ברגע שנכנסים לעומק העניין מגלים כי מה שטוב בתיכון, לא בהכרח תופס באקדמיה וכי מוסדות אקדמיים בישראל כלל לא מחוייבים לאשר את ההקלות וכי ההחלטה נמצאת אצל מוסד הלימוד. כלומר, יתכן מצב בו סטודנט במוסד אקדמי אחד יקבל את כל ההקלות ובמוסד אחר, אותו סטודנט, היה מקבל רק חלק.
אם כך, מדוע אין החלטה גורפת של המל"ג עבור כל הסטודנטים שסובלים מלקויות למידה? מדוע סטודנטים צריכים להילחם על ההקלות שמגיעות להם ולמה במוסד אחד מקבלים את ההקלות ובמוסד אחר לא?
"מדובר בהוראה חסרת היגיון של המל"ג שמאפשרת 'בשם החופש האקדמי' לפגוע בסטודנטים רבים", הוסיפה לכתוב הסטודנטית.
למה הסטודנטים בישראל לא נמצאים באותה נקודת פתיחה?
מי לוקח אחריות על סטודנטים לקויי למידה?
גם במקרה הזה, כמו במקרים רבים אחרים, הבעיה המרכזית של הסטדנטים היא שאין גוף שמטפל, מרכז ודואג לכל סוגיית ההקלות לסטודנטים לקויי הלמידה.אילו היו הנחיות ברורות ומחייבות, הסטודנטים הללו לא היו נאלצים להילחם כל פעם מחדש על ההכרה בקושי שלהם ובקבלת ההקלות שנדרשות להם.
אולם, מכיוון שאין זה המצב, נוצר מצב אבסורדי בו שני סטודנטים בעלי אותה רמה של לקות למידה לא בהכרח יקבלו את אותן ההקלות, במוסדות השונים שבהם הם לומדים, דבר שמשנה דרמטית את סיכויי ההצלחה של כל אחד מהם ופוגע בעתיד האקדמי שלהם.
במקרה כזה הציפייה היתה שהמל"ג תיכנס לנושא ותסדיר בצורה חוקית וברורה את נושא ההקלות, התמיכה והסיוע שצריכים לקבל כל אותם סטודנטים לקויי למידה.
עם זאת, גורמים במערכת ההשכלה הגבוהה כן מציינים שהם מודעים לבעיה וכי בימים אלו פועלים משפטית להסדרת הסוגיה באופן חוקי.
ובכן, עד שהנושא ייפתר ימשיכו הסטודנטים להיאבק על זכויותיהם בתקווה שיקבלו את כל ההקלות המגיעות להם בכדי שיוכלו להצליח ממש כמו כל סטודנט אחר בישראל.
האם הסטודנטים צריכים להתמודד עם הבעיה בעצמם?
תגובת המל"ג
מהמל"ג נמסר כי "מזה למעלה מעשור מתמרצת ומתקצבת הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) את המוסדות להשכלה גבוהה שבתקצובה עבור סיוע לסטודנטים עם לקויות למידה. "התקציב בשנה"ל הנוכחית עומד על כ- 5.1 מיליון ש"ח, ובשנה"ל הקרובה צפוי לגדול בכחצי מיליון ש"ח נוספים.
"במסגרת התקצוב מתמרצת ות"ת מגוון תמיכות לסטודנטים שהוכרו כלקויי למידה, כגון: התאמות בדרכי היבחנות (תוספת זמן, הגדלת טופס המבחן, השמעת שאלון הבחינה, הקראה ושכתוב התשובות על ידי בוחן, אישור הכנסת דפי נוסחאות, אישור הקלדת בחינה בעזרת מחשב וכו'), התאמות בדרכי הוראה (טיפול ע"י מומחים, חונכות ע"י סטודנטים וסדנאות) והעסקת כוח אדם מקצועי.
"המועצה להשכלה גבוהה פיתחה באמצעות המרכז הארצי לבחינות והערכה מערכת לאבחון לקויות למידה (מערכת מת"ל). המערכת מוטמעת בפריסה ארצית בכ-11 מוסדות להשכלה גבוהה ונמצאת כיום בתהליכי הטמעה ב- 4 מוסדות נוספים. יצוין כי מחיר האבחון לסטודנט הינו אחיד ומפוקח ע"י ות"ת".
