גברים צריכים לדעת איך נשים מרגישות
במסגרת פרויקט של שנה ד' במחלקה לתקשורת חזותית במכללת 'שנקר', החליטו הסטודנטיות קטי אוצ'רטני והיילו לור, כי הגיע הזמן לשים את כל הקלפים על השולחן ולאמת את המין הגברי מול סיטואציות יומיומיות אותן חוות הנשים על בסיס קבוע - הטרדות מיניות.השתיים הפיקו סרטון בו התפקידים מתהפכים והנשים הן אלו שמטרידות מינית את הגברים. "התבקשנו לייצר תוכן עבור קהילה ובחרנו להתמקד בקהילת הפמיניסטיות מאחר ואנחנו פעילות בה במרחב הווירטואלי. הרעיון מאחורי הסרטון היה להעלות את המודעות ולעורר איזשהו שיח סביב נושא ההטרדות במרחב הציבורי", מסבירה לור.
לדבריה, רוב ההטרדות בפועל מגיעות בדרך כלל מהצד הגברי על הנשים, "הטרדות במרחב הציבורי לכאן ולכאן הן דבר בעייתי, אך בחרנו דווקא להתייחס לזה מהמקום הנשי.
המחשבה שהערה ברחוב יכולה להתפרש כמחמאה או התחלה של קשר היא בעצם אי הבנה אחת גדולה, מדובר בהטרדה לכל דבר".
אוצ'רטני מסבירה כי "לא מדובר באקט של להתחיל עם מישהו, את מרגישה מאוימת ומוטרדת. אני יכולה להגיד על עצמי שבגיל התבגרות הרגשתי שגברים הרשו לעצמם יותר מדי ולא הבנתי מאיפה זה מגיע".
"אם זה צפירות מתוך רכב או הערות בסגנון 'איזה תחת יפה יש לך', הרי אותו גבר לא באמת מצפה שאני אגיש לו את מספר הטלפון שלי? אני לא סוג של חפץ שקיים כדי לעשות לו כיף בעיניים, מדובר בהחפצה".
לור מחדדת כי הערות העוסקות במראה החיצוני שלך, שנזרקות לעברך בשיטוט ברחוב אינן בהכרח דבר שכל אחת הייתה רוצה לקבל, בין אם זה לטובה או לרעה "אני חושבת שצריכה להיות לי ההזדמנות להתקיים במרחב הציבורי ללא הערות על ההתנהגות או על המיניות שלי, גם אם מדובר במחמאה, זה דבר שהוא מגביל אותי".
הטרדה נשית באור סטריאוטיפי
ובכן כיצד מתחילים להרים סרטון מהסוג הזה? הסטודנטיות קיבלו השראה מסרטון אמריקאי שפורסם לפני כשנתיים באתר האינטרנט 'באזפיד'."רצינו לייצר סרטון שנגיש לאוכלוסייה הישראלית, משהו עם גוון ישראלי שמאפיין את הרחוב ונותן לצופה תהליך שיקוף מדויק של הדבר, עם ההקשר התרבותי של כאן".
לדבריהן, רוב העבודה על הסרטון נעשתה בעיקר סביב כתיבת הטקסטים, "ביקשנו מנשים לשתף אותנו בהטרדות מהסוג הזה, פרסמנו פוסטים בקבוצות פמיניסטיות בפייסבוק וכך בעצם קיבלנו השראה".
במקביל נכנסו לפורומים בסגנון 'משפטי פתיחה' או אמני פיתוי למיניהם וכך הפכו את התהליך ל-איך הטרדה נשית באור סטריאוטיפי כלפי גברים, תיראה במעטפת של פארודיה.
ולשאלה האם לאחר שחרור הסרטון המטרה הושגה? אומרת לור כי "המטרה הראשונית של הסרטון הייתה לייצר דיון ושיח סביב הנושא. לאור כמות השיתופים, החשיפה העצומה והתגובות שקיבלנו בפייסבוק, ביוטיוב ובוימאו, בין אם הם לטובה או לרעה, כל אלו נרשמו אצלנו כהצלחה".
אוצ'רטני מספרת כי "התגובות היו מאוד מפרגנות וחיוביות, היה חשש שלא כולם יאהבו או יתחברו לסרטון, אבל בסופו של דבר הוא זכה להפצה רבה, גם מצד נשים וגם גברים".
לדבריה בתור מעצב גרפי יש לך כוח מאוד גדול להעלות מודעות ולהביא לשינוי תפיסתי בחברה, "תקשורת חזותית באה להנגיש את המידע וכך באמצעות דרך ויזואלית ניתן להעביר את הדברים בצורה מובנת ומהירה שמתאימה לקהל של היום שמקבל את המסרים בצורה מיידית".
הפקת הסרטון: שחקנים: קרן חוטר, נטע טרוים, שייקה פרידמן, מיכל אסתר קציר, נדב זילברמן, יקיר שוקרון, ליאור מורדוך, ויובל חקלאי. צלם: אור ויינר, איפור: לירון מרמר, עריכת סאונד: עודד רז.
