סטודנטים שלומדים במקצועות העיצוב וההנדסה נדרשים לחתום עם תחילת לימודיהם על חוזה זכויות יוצרים, כאשר כל מוצר שהם מייצרים או רעיון שהם מעלים במסגרת הלימודים, שייך למוסד הלימוד.
הסיבה היא כי הגיעו לתוצר בזכות הלימודים, שכן אילמלא המרצים והכלים שקיבלו במסגרת הלימודים כל זה לא היה קורה.
במכללת שנקר החליטו לשנות את הכללים ולהעניק לסטודנטים 60 אחוזים מכלל ההכנסות המגיעות להם מהעבודות שהכינו במהלך התואר.
משקיעים בפרויקט ובסוף זה לא שלהם
הפרויקט בידיים של הסטודנט
אז איזה מסע ייסורים עובר בוגר שרוצה לעשות שימוש בתוצר שהכין במהלך לימודיו בתואר? יעל (שם בדוי), שסיימה לימודי עיצוב טקסטיל במוסד, מסבירה כי "צריך לעבור בין חטיבות האחראים שממונים שישחררו את הפרויקט וזה יכול לקחת יותר מחודש, אם יש רווחים מהפרויקט אז הם גם יבקשו אחוזים".
כעת, מי שירצה לקדם את פרויקט הגמר שלו או פרויקט אחר שביצע בזמן הלימודים, יוכל להשתמש בו, כאשר 60 אחוז מהכנסותיו (בניכוי ההוצאות), יועברו לסטודנט ו-40 אחוז הנותרים יהיו שייכים למוסד האקדמי.
לדבריה של יעל, שחרור הפרויקט מהידיים של שנקר לסטודנט היה תהליך ארוך, "הבעייתיות היא שכל פרויקט צריך לשחרר בנפרד וזה לוקח הרבה מאוד זמן".
גם לנושא הפטנטים יש התייחסות, ומההוראות החדשות עולה כי סטודנטים שהמציאו פטנטים במהלך לימודיהם בשנקר, ייהנו מהכנסות מהפטנט. רק במידה וההכנסות יעלו על 100 אלף דולר בשנה, הסטודנט יחלוק את הרווחים עם מכללת שנקר, כאשר 90 אחוז יהיו שייכים לסטודנט ו-10 אחוזים הנותרים יהיו שייכים לשנקר.
סטודנטיםש המציאו פטנטים במהלך הלימודים ייזכו גם להכנסות
פספוס הזדמנויות בגלל עיכובי בירוקרטיה
נושא זכויות היוצרים אקוטי במיוחד עבור תלמידי שנקר, וסטודנטים יוצרים באופן כללי, שכן היכולת לשלוט בתוצריך הוא מהותי ברגע שעולה הצעה קונקרטית מגורם חיצוני. התמהמהות ופרוצדורות שונות עלולות לחבל בהצלחה ולאבד טיימינג. למשל כמו במקרה של עידו (שם בדוי), בוגר עיצוב טקסטיל במכללת שנקר, שנאלץ לוותר על פרויקט הגמר שלו רק כי חיכה חודשים רבים עד שקיבל את אישור המוסד. "קיבלתי הצעה מפתה שמשלבת את פרויקט הגמר שלי, אבל הייתי צריך מסמך שמשחרר את המוצר שלי משנקר, עד שהשגתי את האישורים זה כבר לא היה רלוונטי".
גם יעל חיכתה עד שתקבל את האישור, "אף אחד גם לא מבטיח לי שהם ישחררו לי את הפרויקט. אם יש לזה פוטנציאל סביר להניח שהם יבקשו להתחלק".
עידו מחדד ומדגיש כי "צריך לתפוס את העבודה כשהפרויקט חם, כשזה אקטואלי, אבל לקח לי יותר מחצי שנה עד שהשגתי אישור ובגלל זה פספסתי את ההזדמנות שלי".
הסכם הקניין הרוחני החדש ככל הנראה ייתן מענה לסיטואציות הללו וימריץ את הסטודנטים להצליח ולקדם את הפרוייקטים שעבדו עליהם.
"השינוי הזה היה צריך לקרות מזמן"
לדעתו של עידו, שינוי הכללים היה צריך לקרות עוד ממזמן, "הלימודים במקצועות האלה הם מאוד תובעניים. הסטודנטים עובדים בלילות בעבודות מזדמנות, כדי לממן בכלל את כל ההוצאות, ואלו לא רק הוצאות של שכר לימוד אלא גם הוצאות של חומרים שהם מאוד יקרים, אז למה לא לתת לסטודנטים להרוויח מהתוצרים שלהם?".עידו מוסיף כי לדעתו השאיפה היא שהסטודנטים יקבלו 100 אחוז מהעבודות שלהם, "המוסד הרי לא משתתף בהוצאות החומרים, אז למה שהם ייקחו אחוזים כל כך גבוהים? עבור סטודנט ששנה מהחיים שלו לא עבד, כי הוא עבד על פרויקט הגמר שלו, הכסף הזה יכול לכסות הוצאות וייתן לו את האפשרות להמשיך את החיים שלו".
מקצועות העיצוב, לימודים תובעניים וממושכים
