כל סטודנט מכיר את הרגע הזה בסיום הסמסטר בו עליו למלא סקר הוראה מתיש על מרצה בקורס שלקח ולתת לו ציונים, אבל האם תשובות השאלון אכן משפר את איכות ההוראה ועד כמה באמת השימוש בנתונים אלו בעלי כוח והשפעה?
סקרי ההוראה נחשבים לכלי העיקרי של הסטודנטים להשפיע על איכות ורמת ההוראה אותה הם מקבלים במהלך התואר ואף משמשים כלי מדידה לסגל האקדמי בעצמו לצורך שיפור וקידום ההוראה.
העייפות גברה על האובייקטיביות
השיטה עובדת - החשיבות היא כפולה
במכללת עמק יזרעאל מתקיימים סקרי ההוראה בפורמט ידני ולא בגרסה אינטרנטית. אורנה בק, מנהלת לשכת הרקטור במכללת עמק יזרעאל, מספרת כי "הסטודנטים במוסד מרגישים חופשיים לכתוב את אשר על ליבם בטפסי הסקר, בזמן שהמרצה לא נוכח בכיתה".לדבריה, עם סיום השאלונים המעטפה חוזרת לחוג ומשם מועברת לחברה חיצונית אשר סורקת את הנתונים.
בק מחדדת כי הדברים במכללה מתנהלים בצורה מובנית ושקופה, "ראשי החוג מקבלים את הנתונים הסופיים של כל מרצה ובודקים את הנתונים לעומק. במקרה של סקרים המצביעים על ציון נמןך של מרצה קיימות מספר דרכים להתמודדות".
"יש מקרים בהם אנו מצוותים מרצה שקיבל ציון נמוך למנטור להוראה. מדובר במרצה בכיר ומקצועי שמלווה ומדריך אותו. המנטור מתאים גם למרצים חדשים שנמצאים בשנת ההוראה הראשונה שלהם ועדיין לא מכירים את רזי המקצוע".
בק מאמינה כי החשיבות הגבוהה סביב סקרי ההוראה, קיימת גם בקרב הסטודנטים וגם אצל המרצים עצמם, "המרצה יכול ללמוד על המקומות בהם הוא צריך להשתפר. אנחנו רואים שיפור מסמסטר לסמסטר ולכן השיטה מוכיחה את עצמה".
כולם יוצאים מנצחים
כלי יעיל והכרחי
אליה סלמון, סטודנט לכלכלה ומדעי המדינה ודובר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן, מאמין כי למרות מטלת מילוי הסקר המעייפת, הדבר עדיין משמעותי וחשוב."אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן עובדת יד ביד עם הנהלת האוניברסיטה בנוגע לסקרי ההוראה, יש נציג מכל מחלקה, הנבחר על ידי האגודה על מנת שיעודד את הסטודנטים למלא את אותם סקרים", מסביר סלמון.
לדבריו, "לכל קורס סקר הוראה משלו וזה יכול להגיע ל-13 שאלונים בכל סוף סמסטר - מה שהופך את הדבר לסזיפי ומעייף".
אז מה עושים כשמרצה מקבל ציון גרוע בסקר? סלמון מסביר כי "במקרים כאלו המרצה נשלח לסדנה שמתקיימת באוניברסיטת בר אילן, מקבל נזיפה מהמחלקה והדבר מעכב את קידומו".
הוא מחדד כי במצבים מסויימים קרה בעבר שמרצה הועזב כתוצאה מביקורות שליליות עקביות או חוסר שיפור בהוראה. "דרך נוספת להתמודד עם כשלים בסקרים היא סדנאות אחידות אשר מועברות על ידי דוקטור מטעם האוניברסיטה", מסביר סלמון.
הוא מאמין כי "סקרי רמת ההוראה מוצגים ברמה אובייקטיבית מאחר והם נשלחים לפני פרסום ציוניהם של הסטודנטים. סטודנט יכול להתייחס לתפקוד המרצה ולא להיות מוטה לכאן או לכאן כתוצאה מהציון".
מחדש בכלי חדש
דרושה שיטה חדשה?
בניגוד לדבריה של בק, מאמין ד"ר יריב בן אליעזר, מומחה לתקשורת מהמרכז הבינתחומי הרצליה, כי שיטת הסקרים הנוכחית חייבת להתחלף.בן אליעזר מאמין כי סקרי ההוראה כמכשיר מדידה, אינם עושים צדק עם הסטודנטים ובטח שלא עם המרצים או עם איכות הוראתם, "זו לא בדיקה כמותית איכותנית של טיב ההוראה, כמות הידע, או היחס של המרצה.
"אם אתה מרצה קבוע בעל מעמד וותק במוסד האקדמי בו אתה מלמד, גם אם הציון הטוטאלי שלך יצא מתחת לנתון מסוים המקרה הכי גרוע הוא אזהרה, בניגוד למרצים מבחוץ שנמצאים תחת סכנת פיטורים".
לדבריו, יש לשנות את סקרי ההוראה הקיימים לכלי חלופי הבודק באופן מקיף את טיב ההוראה בכיתה, "השיטה המועדפת לטעמי היא זו שנוהגים להשתמש בארצות הברית - מגיע מפקח מטעם החוג ובודק תוך כדי התבוננות מספר פרמטרים במהלך הקורס. עם תום ההתבוננות הוא מבצע מפגש וכך הערכת ההוראה מסתמכת על עובדות חיות מהשטח".
