לדבריו, ציפיות אלה תורגמו להשקעות מופרזות בתחום ההי-טק, כמו הקמת כל חברות הסטארט-אפ למיניהן וכן חברות ענק של תקשורת כמו WORLD.COM וחברות גדולות אחרות בארצות-הברית, שפשטו את הרגל בגלל החלומות המלאכותיים שהתנפצו אל קרקע המציאות.
וכך קרה, שבהמשך לכל התנופה שהיתה בתחום זה, גם באקדמיה זה בא לידי ביטוי ומחלקות ומגמות ללימוד מחשבים ותוכנה מלאו בסטודנטים, שהיו שותפים לציפיות הגדולות ולחלומות על מקומות עבודה יוקרתיים בצד התעשרות מהירה.
"כעת", מוסיף ואומר פרופ' סולומון, "עם התפוגגות החלומות, כולנו שואלים מה צופן לנו העתיד. ברור, שבלי הי-טק (מחשבים, תוכנה, תקשורת) אין התקדמות באף תחום של האנושות במאה ה- 21.
זה כולל בנקים, מקומות בילוי, תעשיות כבדות, רפואה וכל תחום חיים אחר. לכן, ניתן לומר בודאות, שתהיה התעוררות בריאה יותר בתחום המחשבים והתוכנה לפי הצורך האמיתי של השווקים. ולגבי העולם האקדמי, אזי הסטודנט צריך לשאוף לקבלת מירב הכישורים העתידיים הנדרשים בעולמנו, וברור שהנושא של מיחשוב ותוכנה הוא חלק בלתי נפרד באקדמיה ובטכנולוגיה, כמו גם בחיי היומיום.
על-כן אני צופה שדרישות השוק יתעוררו ויתחזקו וזה יכתיב עליה וביקוש בלימודי המחשבים והתוכנה על-פי הכלל הכלכלי הבסיסי של היצע וביקוש".
המחלקה להנדסת תוכנה במכללה האקדמית להנדסה בנגב, שבראשה עומד פרופ' סולומון, מבוססת על תכניות לימוד שמכשירות את הסטודנט להיכנס למספר ענפים של עבודה בתחום הטכנולוגיה וההי-טק. מהנדס תוכנה, בוגר המכללה, מקבל בסיס שמאפשר לו לעבוד במערכת הבטחון, במערכת הפיננסית, בתחומי התוכנה גרידא ובמגוון התחומים שעבורם התוכנה מהווה כלי תומך בעבודתם העיקרית, שזה בעצם היום כל תחום ותחום.
