האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

אין מפסידים: הסיפור של ההשכלה הגבוהה

בשיא ההרשמה לאקדמיה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים המחזקים את המגמה של השנים האחרונות – יותר סטודנטים מעדיפים את המכללות על פני האוניברסיטאות. האוניברסיטה העברית: ''לא כולם יכולים ללמוד אצלנו''

אחינועם מזרחי | 30-01-2014 17:33:00

הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בתחילת השבוע מצטרפים לשורת סקרים שלא מחמיאים לאקדמיה הישנה והטובה. כמו אישה זקנה היא נדחקת אל מחוזות ה"אולד סקול" ומבקשת להצדיק את עצמה בעזרת תפיסות שהרלוונטיות שלהן מוטלת בספק.

על פי הלמ"ס, נכון ל-2012/3, 45.5 אלף מועמדים ללימודים בחרו לשים את עתידם האקדמי בידי המכללות, לעומת 29.7 אלף בלבד שבחרו להירשם לאוניברסיטה. מבחינות רבות זה אומר לא מעט, אבל מבחינת האוניברסיטה, זה לא המדד הנכון. "הציבור מסתכל בצורה מטעה על הנתונים שפורסמו", אומר פרופסור אשר כהן, רקטור אוניברסיטת תל אביב.

"נמסר שחלה הקטנה במספר הנרשמים לאוניברסיטה, אבל לא חלה הקטנה במספר הסטודנטים שלומדים בה בפועל. בעבר נרשמו המון אנשים ולא כולם התקבלו, אבל בשנים האחרונות יש יותר התמקצעות של אנשים, הם יודעים לאן הם רוצים לפנות ולכן נרשמים פחות. אם לבחון על פי כמות הלומדים ולא הנרשמים, השנה חל גידול במספר הסטודנטים שהתחילו את הלימודים במוסד".

''מוכוונים יותר''. מועמדים ללימודים (צ'-shutterstock)
''מוכוונים יותר''. מועמדים ללימודים (צ'-shutterstock)

''הסטודנטים שמגיעים לאוניברסיטה הם שונים''
כהן לא חושש ממעמדו של המוסד שהוא עומד בראשו, בעיקר משום שלדעתו אין שום תחרות. "אני בעד מערכת של מכללות ואוניברסיטאות ושיש הנגשה יותר גבוהה של ההשכלה הגבוהה. זה לא אומר שאותו סוג סטודנטים יגיע לשניהם. אמנם יש את כל הסוגים בכל המוסדות, אבל עדיין, כממוצע, סוג הסטודנטים שמגיע לאוניברסיטאות הוא שונה", הוא אומר.

בהקשר הזה הוא מזכיר עוד נתון שהתפרסם בדו"ח הלמ"ס, והוא פער של 80 נקודות בציוני הפסיכומטרי של המועמדים ללמודים באוניברסיטה לבין באי המכללות. נכון שאומרים עליו שהוא משקף בקושי את הצלחת הסטודנטים באקדמיה ואפילו רוצים לבטל אותו, אבל לדבריו, "הפסיכומטרי הוא הכלי הכי טוב שיש לנו כרגע".

"נניח שיש לי 200 מקומות בחוג לרפואה ופונים אליי 1,000 אנשים. על סמך מה אקבל את הסטודנט ה-200? אנחנו מנסים לקבל אותו על סמך מה שיש לנו כמדד הכי טוב של הצלחה בלימודים", הוא מסביר. "גם אם נפנה לשיטה אחרת, סטודנט אחד יתקבל ואחר לא, כי זה המצב הבסיסי. הפסיכומטרי הוא בסך הכל כלי שיעזור לי להחליט את מי אני אקבל בהינתן שאני לא יכול לקבל את כולם".

הפסיכומטרי יקבע. לימודים באוניברסיטה (צ'-shutterstock)
הפסיכומטרי יקבע. לימודים באוניברסיטה (צ'-shutterstock)

במכללה לא חוקרים, מורים
הפסיכומטרי הוא אחד האחראים להרחקת צעירים מהאוניברסיטאות, אבל לא רק. פרופסור מוטי סוקולוב, נשיא מכללת אפקה להנדסה, חושב שבהינתן שכר לימוד זהה הן באוניברסיטאות ובמכללות הציבוריות, "הבוטיקיות והיחס האישי" שמשדרות המכללות יכולים להכריע את הכף לטובתן.

"האוניברסיטאות נקראת ובצדק אוניברסיטאות מחקר, ואנשי הסגל בהם נבחרים כי הם צריכים להיות חוקרים טובים. מה לעשות שחוקר טוב הוא לא בהכרח מורה טוב, יש הרבה חוקרים מצוינים שהם מורים גרועים ביותר", הוא אומר. "המכללות, לעומת זה, שמות על זה בדיוק את הדגש, לא על מחקר אלא על הוראה. וסטודנט שמגיע לתואר ראשון מחפש את המורה הטוב שיקנו לו אהבה למקצוע וידע מהקישקע, שיחבר אותו עם התעשייה ויתנהג אליו כמו שצריך להתנהג לאדם מבוגר ומכובד".

ואכן, בסקר הערכת הוראה של התאחדות הסטודנטים שפורסם לאחרונה, הובילו המכללות את שלוש המקומות הראשונים. "המרצים שמעסיקים במכללות מגיעים מהתעשייה ומכירים אותה, הכיתות קטנות יותר, היחס טוב יותר ותכנית הלימודים היא אפקטיבית ומתחדשת כל הזמן", הוא מוסיף. "המכללות הן גוף קטן שיכול להתאים את עצמו בהרבה יותר קלות לצרכים משתנים מאשר האוניברסיטאות שעובדות כמו הארגונים הכי גדולים במשק".

נחברים בגלל השיטה. מרצים במכללה (צ'-shutterstock)
נחברים בגלל השיטה. מרצים במכללה (צ'-shutterstock)

מי מוביל במקצועות הפופולאריים?
תנאי הקבלה הנוקשים והיתרונות היחסיים של המכללות מזרימות אליהן יותר אנשים, במיוחד במקצועות נחשקים כמו משפטים או מנהל עסקים.

"צריך להביא בחשבון שלאטרקטיביות היחסית של תחומי לימוד מסויימים יש השפעה", מסביר פרופסור נחמיה פרידלנד, נשיא האקדמית תל אביב-יפו. "יש תחומי לימודי מסוימים – חלק גדול מהמדעים המדויקים פרט למדעי המחשב – שאותם אפשר ללמוד רק באוניברסיטאות. אבל במדעי החברה ותחומי הניהול והמשפטים יש היום היצע מאוד רחב של מוסדות, ואם אדם מתעניין בהם, במקום להתאמץ כדי להילחם על מקום באוניברסיטה הוא ילך למקום שקל יותר להתקבל אליו".

לתפיסתו, אם בשביל להיות עורך דין צריך לעבור מבחני לשכה, המפתח לעיסוק במקצוע לא נתון בידי אוניברסיטה או מכללה. קהל היעד מבין את זה, והולך ללמוד במוסד שקל יותר להתקבל אליו.

האם בסיום הלימודים ישפיע מוסד הלימודים ממנו יצא הסטודנט על קבלתו להתמחות? פרופסור אשר כהן מהאוניברסיטה העברית חושב שהתשובה ברורה. "אין לי ספק שהסיכויים של בוגר משפטים של האוניברסיטה העברית או אוניברסיטת תל אביב להתקבל למשרד יוקרתי בשלב ההתמחות הם גבוהים יותר", הוא קובע.

אצל מי היתרון? לימודי משפטים (צ'-shutterstock)
אצל מי היתרון? לימודי משפטים (צ'-shutterstock)

זו התפיסה התרבותית שקובעת
אי אפשר להתעלם מזה שהאוניברסיטה נתפסת איכותית יותר מרוב המכללות בארץ, בדומה למקומות אחרים בעולם. "בארה"ב אף אחד לא שואל למה אנשים מעדיפים ללכת להרווארד ולא לקולג'. בארץ יש סוג כזה של הרווארד והוא האוניברסיטה העברית, אבל עדיין יכולים לשאול שאלות כאלה בגלל שהתרבות היא אחרת", אומר כהן, "אני לא נלחם בתרבות, אלא רק מניח שבסופו של דבר מי שרוצה איכות יגיע לאוניברסיטאות".

"אם מנסים לייחס את המגמות שאנחנו רואים לגורמים שונים, אני דווקא מעריך שהגורמים המרכזיים ששיחקו כאן הם מציאות תקציבית שמגדילה את המכסות לתואר ראשון במכללות, במטרה לתת לאוניברסיטאות להשקיע בלימודים לתארים מתקדמים, בעיקר מחקריים", מתאר פרידלנד. "בנוסף, הגדלת הנגישות להשכלה גבוהה שהחלה בשנות ה-90 הביאה לגידול במספר האנשים שפונים ולגיוון ההיצע. וממצב של עודף ביקוש נוצר מצב של עודף היצע, עם כל ההשלכות שיש לזה".

לדבריו, בשנים האחרונות השתרשה תפיסה שרואה בסטודנט לקוח ובהשכלה הגבוהה מוצר, מה שהוביל ללקיחת האחריות מידי הסטודנט והעברתה למוסד ולצוות המרצים. "יכול מאוד להיות שזה השפיע על הסטודנטים וגרם להם להעדיף את המכללה, אבל ההשכלה היא לא מוצר מוגמר, אלא תהליך למידה אינטראקטיבי שיש בו שני שחקנים: מרצה וסטודנט, ושניהם צריכים להיות מאוד פעילים בתהליך", הוא מציין. "בכל מקרה, קשה להעריך ממש את המשקל של הסטודנטים בכל המגמה הזאת".

כלים שיעזרו לך לבחור מה ללמוד
המבדק
מחשבן סיכויי קבלה
מחשבון בגרויות
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי